הפוסט השבועי שלנו לוקח אותנו למסע בינלאומי בעקבות מעצב צעיר. הקוסמופוליטיות של העיצוב מצליחה לעמעם חלק מההבדלים התרבותיים ההיסטוריים בין הערים וליצור קהילת מעצבים גלובליים שמדברים בשפה ויזואלית בינלאומית. הדימויים שהם יוצרים יכולים לבטא רעיונות, רגשות ושאיפות של אנשים מדור מסוים, ולאו דווקא ממקום מסוים. המעצב עמית גרינברג חי בשנים האחרונות בין ניו יורק, פאריז ותל אביב. הוא יוצר עבודות ויזואליות וגרפיות בדיאלוג עם עולם האופנה. היצירה שלו מדגישה רעיונות דומים למסרים של "מסעות בגארדרובה" על חשיבות הדיאלוג הרב תחומי והבינלאומי בין האופנה, העיצוב, הגרפיקה, הציור ועוד. לאחרונה, הוצגו עבודות שלו גם בחנות הקונצפט הפריזאית קולט, ונראה שהשפה הגרפית שלו, שמשלבת אופטימיות היפסטרית עם אווירת כרומו נוצצת, מעוררת התעניינות רבה. בראיון אימייל, עמית סיפר לנו קצת על היצירה שלו, על הפרויקטים העתידיים ועל ההשראה מאחורי היצירה.
"העבודות שהוצגו בקולט הן חלק מגוף עבודות עליו עבדתי בארבע השנים האחרונות. חלקן הגדול הוא ציורים של דמויות ואמרות שצוירו מהראש אל היד אל הנייר." הוא משתמש בשיטת הציור האוטומטי, בהשראת טכניקת הכתיבה האוטומטית של התנועה הסוריאליסטית כדי להגיע לחופש יצירתי. העבודות שהוא הציג בחנות הפריזאית מבטאות את ה"רוח" שהחנות מייצגת לדעתו. הוא בחר להשתמש בצבעי יסוד ובאווירת מגזרות נייר כדי ליצור "אסטטיקה שקוראת למתבונן לשחק להשתחרר ואולי אפילו להעיר את הילד שבו."
"הדבר החשוב ביותר היה לעורר במתבונן את אותו יצר סקרנות המניע אותי ליצור, חשוב לי שהמתבונן יהיה שותף לחוויה שלי עם המחשבות." לכן, הפרויקט בקולט נועד לעורר מחשבות שמחות, "מעיין גן משחקים ויזואלי של אוטופיה נאיבית ומחבקת," לדבריו. עמית יצר סדרה של קולז'ים וציורים שמשלבים אווירה פופית עם מסרים אופטימיים ומזמינים את הקהל להיות שמח, מאושר ועליז, כי לדעתו חלק מהתפקיד של יוצרים הוא לגרום שמחה.
בעינינו, לעבודות שלו יש אווירה גרפית שמזכירה גם את תרבות הפופ במוזיקה של שנות השמונים וגם את מגזיני ה'כרומו' של עולם האופנה. גם בעיני עמית, השפה הויזואלית של העבודות קשורה לעולם האופנה. הוא עובד עבור חברות פרסום באופנת עילית ויוצר קונצפטים לפרסומות של ארמני, פנדי, שנל, לואי וויטון. אך העבודות שלו לא דווקא מנסות להתחבר לטרנד או לאופנה משתנה, אלא נועדו לגרום לאנשים לחייך, לשחק ולשמוח.
על התערוכה בפאריז, הוא אומר שהציפיות שלו התממשו ולמעלה מכך. שיתוף הפעולה שהחל כתערוכה של שבועיים הפך לתערוכה בת חודש, שכוללת גם עיצוב מחדש של חלל המסעדה בחנות. הוא מספר שזה היה ממש "מרתון של יצירה", שהוביל ליחסים קרובים עם שרה בעלת החנות, שיובילו להזדמנויות יצירתיות נוספות. הפרויקט הבא של עמית הוא תערוכת יחיד בניו יורק, וגם שיתוף פעולה אומנותי עם חברה לעיצוב פנים,שאת שמה הוא לא יכול עדיין להסגיר.
היצירה של עמית, על הגבול בין עיצוב גרפי, עיצוב פנים ואמנות, מדגישה את האופי הרב תחומי של עיצוב האופנה, שמשיק לעולמות אחרים ומעודד שיתופי פעולה בינלאומיים. העבודות שלו קשורות יותר לעולם דימויים גלובלי, ללא זמן ומקום, שנע בין רטרו פופ למינימליזם אורבני. המסר הכללי, המעודד שמחה וקלילות, משקף בעינינו את המוטו של יוצרים עכשויים רבים, המתרחקים מנושאים בוערים ומתמקדים בהנאה חסרת המחויבות שלוקחת אותם ואת המבקרים בתערוכה לעולם ילדותי ומפתה כמו פרסומת נוצצת במיוחד.
מסעות בגארדרובה 