מילאנו, מאי 2015.

השבוע חזרנו למטבח. אבל לא למטבח הפרטי שלנו אלא להיסטוריה של המטבחים בתערוכה נהדרת במוזיאון הטריאנלה במילאנו. לאורך ההיסטוריה, עד אמצע המאה העשרים לערך, מקומה של האישה היה במטבח. העולם של רוב הנשים נסוב סביב הכנת אוכל וטיפול בילדים. נשים חיו בבית, והעבירו את רוב זמנן בסביבה הביתית.את היצירתיות והיוזמה שלהן הן הביעו בין כתלי מעונן. בשנות השישים והשבעים דברים החלו להשתנות, לפחות בעולם המערבי. אבל המטבח ההיסטורי מספק עדיין תובנות מעניינות להבין את המצב הנשי.

כשאנחנו חושבים על ההיסטןריה של האוכל עולים בדימיוננו מתכונים וחומרי גלם טעימים.אבל כמו שהיסטוריונית המזון בי וילסון אומרת, הטכנולוגיה של המטבח משחקת תפקיד לא פחות חשוב בהיסטוריה של האוכל ובחיי האישה. בעוד שלפני מאה שנה נשים נאלצו לבלות לפחות שש או שבע שעות ביום בבישול וניקוי המטבח, כיום אפשר להכין ארוחת ערב בחצי שעה, והשף ג'ימי אןליבר מתגאה ביכולתו להפיק ארוחות גורמה בעשר דקות. כמובן, היום לא רק נשים אמונות על מלאכת הבישול. אך בעבר, הצורך להכין מזון מדי יום גזל את רוב האנרגיות של הנשים.

התערוכה במילאנו מציגה את ההיסטוריה של המטבחים, וסוקרת באופן מרגש ממש את הגעת הטכנולוגיה למטבח. עד כמה שאנו אוהבות את טרנד הסלואו פוד, אין ספק שהאפשרות של הבישול המהיר בעזרת מיקסר, בלנדר ותנור חשמלי הפכה את החיים המןדרניים לנוחים ובטוחים יותר. אך המטבח הוא לא רק פונקציה אלא גם אסתטיקה, חלל שיש לו יופי ועושר ויזואלי שמבטא את ההיבטים המשמעותיים של התרבות. לכן, כמו שאמר האנתרופולוג קלוד לוי שטראוס, התרבות נמדדת בטכניקות הבישול שלה. מהאח ועד המיקרו, התרבות שלנו קמה לתחייה בתערוכת ההיסטוריה של העיצוב במטבח.

צילומים: אילנה אפרתי 2015.