קיימברידג', מאי 2015.

'יוקרה' היא מונח נפוץ מאוד בישראל היום. כל שמלה, דירה או נעל מתוארת כמוצר יוקרה מפואר, כדי להעלות את ערכה בעיני הצרכן. יוקרה ומותרות הן שתי המילים המקבילות העברית למילה האנגלית luxury. 'מותרות' הם חפצים לא הכרחיים, שאנו רוצים אך לא חייבים לרכוש. אך המילה יוקרה מעניינת יותר בעינינו.  '  'יוקרה' מזכירה לנו כמובן שהמוצר היוקרתי הוא יקר, כלומר עולה הרבה, אך גם יקר לנו כלומר בעל חשיבות מיוחדת בעינינו. הכפילות המעניינת הזו משקפת את הקשר בין החפץ לבעליו, שעומד במרכז תערוכה יפה שראינו במוזיאון פיצוויליאם בקימברידג', Treasured possessions. התערוכה מציגה מבחר חפצים מתקופת הרנסנס ועד המאה ה-18, מתוך אוספים פרטיים שנתרמו במשך השנים למוזיאון. כל חפץ היה יוקרתי בזמנו, ויקר במיוחד לבעליו: נעליים רקומות, ספלי תה מצוירים, כדי קרמיקה מקושטים או קופסאות בדולח למלחי הרחה.

Textiles. Shoes/pumps. Silk taffeta, bound with ribbon; floss silk embroidery in French knots, long and short, satin and split stitches; tied with ribbon. Ground covered by a pattern of trailing and scrolling stems with leaves and flowers, carnation, rose, etc., so arranged that there is a carnation on each toe and a rose on each heel with a five petalled blue flower above it. The left shoe has a rose, the right a carnation at each side of the seam. Silk, length, whole, 7 in, height, back, 5.25 in, height, heel, 3 in, circa 1700-circa 1749. English.

Fritware Jug. Unknown Maker. Painted red slip, blue green and black under a colourless, slightly pitted glaze, silver gilt mounts. Height, whole, 26.2 cm, width, whole, 14.2 cm, diameter, rim, 7.7 cm, diameter, base, 9.8 cm, weight, whole, 780 g. Jug: Ottoman Period, Islamic. Production Place: Turkey. Mounts: Elizabethan, circa 1580-1593. Production Place: London.

התערוכה מציגה מלאכת מחשבת של עבודת יד. מעניין שהחפצים שהיו כה חשובים לבעליהם, היו אלה שהושקעה בהם יצירתיות, מומחיות והקפדה מרובה על הפרטים הקטנים. רקמות מתוחכמות, ציורים מורכבים על ספלונים זערוריים, קישוטים חרוטים על ספלי כסף. כל אלה הפכו את החפצים לבעלי ערך רב בעיני בעליהם, לא רק בגלל המחיר שלהם אלא גם ואולי בעיקר בגלל העבודה הרבה שהושקעה ביצירתם.

The Messel Mica Fan. Folding fan, the leaf composed of three bands of mica panels, mounted in double paper, painted in bodycolour and gilt. Ivory sticks of serpentine form; guards of ivory, the lower part serpentine, the upper part pierced by three panels backed with mica mounted in paper. Brass rivet. Front. The mica panels are painted in colours with different motifs including: floral sprays, flowers in vases, flowers with a bird, flowers with a dog, a dog with a bird, a bird with a dragonfly, a butterfly, a boy with a butterfly, a boy playing a pipe, a Cupid holding a heart, a Cupid brandishing an arrow, a seated boy, a female bust; some occurring more than once, but not identically. The horizontal paper borders between the panels are painted alternately black and blue with gilt ornament. Height (guards) 25.8 cm, width (whole) 45.0 cm, circa 1665 to 1700. Production Place: West Europe.

בנוסף, חפצי היוקרה ביטאו גם שינויים כלכליים וחברתיים. פילוסופים חשובים כמו רוסו ומנדויל השקיעו מחשבה מרובה בחשיבות של חפצי היוקרה: האם היוקרה תורמת לחברה, או שאולי חפצים יקרים ויוקרתיים יוצרים פערים מעמדיים? לרוב, הם הסכימו שמוצרי יוקרה מקדמים את המסחר והכלכלה הלאומית, ולכן יש להם חשיבות חיובית בחיזוק המדינה והחברה. באנגליה של המאה ה-18, התגברות המסחר הבינלאומי הובילה לכך שקפה ותה הפכו למשקאות נפוצים כמעט בכל בית אנגלי מכובד, ולכן נוצר גם צורך בכלים מיוחדים להכנתם והגשתם. קומקומים, מיחמים, ספלונים ואפילו כפיות תה קטנות היו אופנתיים במיוחד. חפצי יוקרה אחרים, כמו מניפות, היו בעלי משמעות חברתית עמוקה: בנשפי החברה הגבוהה, נשים נהגו לתקשר עם המחזרים שלהן בעזרת שפת סימנים מקובלת של תנועות מניפה. נפנוף ביד ימין מזמין את המחזר לרקוד, ואילו העברת המניפה מעל אוזן שמאל מסמלת שהגברת אינה מעוניינת לראות את הבחור יותר לעולם. המניפות המקושטות והמצוירות היו מוצר הכרחי למי שרצתה להיות חלק מהחברה הגבוהה.

חלק מהחפצים בתערוכה נראו מאוד עכשויים ומסוגננים. זוג נעלי עור שחורות בעלות חיתוכים שדרכם אפשר לראות גרביים צבעוניים נראו לנו כמו פריט שאפשר למצוא בחנויות היום. מרגש לראות שהנעל הוטלאה בידי בעליה, שככל הנראה אהב לנעול אותה מאוד ולא רצה לוותר עליה גם אחרי שנקרעה.

בעינינו התערוכה מעניינת כי היא מאירה את הקשר הרגשי בין אנשים לחפצים שלהם. חפצי היוקרה נקנו, אך נשמרו שנים ארוכות כי היה להם ערך רגשי ולא רק כלכלי עבור בעליהם. מעניין לראות אילו חפצים עכשוויים ישרדו את מבחן הזמן ויבטאו, בתערוכה במוזיאון בעוד כמה מאות שנים (אם אז עוד יהיו מוזיאונים!), את הקשר הרגשי בין בני האדם לחפצים שלהם.

Textiles. Underbodice. Cream linen, the upper part padded and lined with cream linen, the fronts and skirt lined with cream silk. The edges are bound with silk ribbon. Embroidered, with the exception of the upper part of the back, in puce, green, brown and cream silk threads in satin and chain stitches with chinoiserie and animal motifs against a backgound seme with slender leaves. The bodice has narrow shoulders and a wide neckline, lower at the front than at the back. The fronts curve in at the waist and are rounded at the lower edge. There are a back and side vents. The bodice fastens down the front by means of eight pairs of eyelet holes and a dark yellow silk cord. Length, back, 23 in, circa 1700- circa 1749. English.

כל הצילומים מתוך אוסף מוזיאון פיצוויליאם, קיימברידג'.

לאתר התערוכה, שמציגה עד ה-6 בספטמבר, הקליקו כאן.