מסע אל החופש להתלבש

תל אביב, אפריל 2015.

מלבד טקסי אכילת המצות המוכרים, חג הפסח מזמין אותנו גם לחשוב על המשמעות האמיתית של החירות שלנו. האם החירויות הרבות שלנו, כאזרחי העולם המערבי במאה העשרים ואחת, מאפשרות לנו באמת להיות חופשיים? האם אנחנו מסוגלים לממש את החירות האישית שלנו? אולי התנאים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים בהם אנו חיים מגבילים ומצמצמים את החופש האישי שלנו? אפילו בחג החירות אנו משועבדים להכנת ערב הסדר, לקניות, לניקיון, לאירוח, לקריאת ההגדה כמו בכל דור ודור. אפילו ההחלטה מה נלבש נשלטת על ידי הסביבה. אנחנו מוצפים בטיפים ברשתות החברתיות ובעיתונות על הטרנדים האחרונים בעיני הסטייליסטית, ומדפי החנויות עמוסים בבגדים של תאגידי אופנה בינלאומיים שלאו דווקא קולעים לטעמנו. האם, בתוך כל בליל הדעות והמוסכמות, נוכל להיות חופשיים לחיות את החיים לפי ראות עינינו? אך איך אפשר לדעת מהו הרצון החופשי והאמיתי שלנו, מהו הקול האותנטי של החירות שלנו? המסע לשחרור, שחג הפסח מזכיר לנו את חשיבותו, צריך להתחיל בגילוי הרצון החופשי והאישי.

השבוע שוב פגשנו את קלסי, סטודנטית צעירה באוניברסיטה שממלצרת בבית הקפה השכונתי החביב שלנו. כנערות תל אביביות רבות, היא לבשה ג׳ינס סקיני וסריג. כבר בשעת הבוקר המוקדמת היא נראתה רעננה ואנרגטית, ונהנינו לפטפט איתה בין הקפה לעיתון. הזמנו אותה לבקר בסטודיו שלנו, ולמדוד בגדים מתוך אוספי הארכיון והעונה הנוכחית. הרעיון היה להתנסות במשהו חדש, להשתחרר מהמוסכמות החברתיות של האופנה העכשווית ולקחת את הזמן למדוד בגדים בשביל הכיף.

בזמן שקלסי ואנחנו שיחקנו בשילובי בגדים מעניינים, נהנינו לראות את ההתלהבות האמיתית שלה מהבדים והגזרות של הבגדים שהיא מדדה. היא נתנה לבגדים מראה חדש.

journey to liberty  (18)

journey to liberty  (28)

journey to liberty  (27)

לפעמים, גם לעצמה היא נראתה קצת אחרת. ערבבנו פריטים מהאוסף החדש המצויר ביד, שהתאים ללק התכול של הציפורניים שלה, עם מעיל קשמיר כחול ועם פרטי ארכיון מתצוגות.

journey to liberty  (2)

זו הייתה הזדמנות לחבר בגדים מכל מיני תקופות וסגנונות, בלי מגבלות טרנדים ועונות. שילבנו בגדי ערב יחד עם בגדים מאוסף א.א 100% כותנה. הוספנו גם בגדי נייר ועור, את שכמיית הקשמיר וחולצת שיפון משי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

היא הופתעה כשמדדה חצאית ארוכה תפורה מנייר כסוף והתרשמה עד כמה מחמיאים לה מכנסיים מחויטים בגזרת מותן גבוהה, שונים כל כך מהסקיני הנמוך המוכר.

בעינינו, הבוקר  עם קלסי סיפר לנו סיפור על הרגלי הלבוש שלנו, שמגבילים במידה רבה את מה שאנחנו חושבים על עצמנו. אמנם, במכלול החיים, החירות ללבוש בגד איכותי ושונה אינה המשמעותית ביותר בין חרויות האדם. אבל למען ההנאה והכיף, וגם למען העשרת החוויות שלנו כבני אדם, כדאי לדעתנו לצאת מהשגרה ולהשתחרר מהבגדים הרגילים והמוכרים לנו. יש הנאה משחררת ומעשירה במפגש עם בגדים איכותיים, טבעיים, מוקפדים. נדמה לנו שקלסי, כמו בחורות צעירות אחרות בגילה, לא הייתה נכנסת אל הסטודיו שלנו סתם כך, מהרחוב, כדי למדוד בגדים.  לכן כדאי להשתחרר גם מהמוסכמה המצחיקה המקובלת בישראל של חלוקת בגדים לגילים. בעינינו לבגדים יש אופי בדיוק כמו לאנשים. ג'ינס וטישרט לא הופכים אשה לצעירה כמו שמכנסיים מחויטים וגבוהי מותן לא הופכים צעירה למבוגרת. אנחנו מאמינות שרק דרך בחינה והתנסות ניתן לבנות סגנון ואמירה אישית.

כמובן, לא תמיד יש פנאי, זמן או רצון לצאת למסע כזה. אנחנו דווקא רוצות לעודד נשים כמו קלסי להכנס לסטודיו כמו לגלריה באופן חופשי ולאו דווקא כדי לקנות. לפעמים, חווית המדידה, המגע עם חומרי הגלם ושינוי הדימוי העצמי, יכולים אפילו לבטא היבטים נחבאים יותר באישיות. אולי דרך המסע הזה, אפשר לגלות משמעויות חדשות למושג החירות, ולדברים שכל אדם יכול לעשות, גדולים כקטנים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

תודה לקלסי סאיטוביץ.

תגובה אחת ל-“מסע אל החופש להתלבש

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s