מסע אסתטי אנרכיסטי עם וויליאם מוריס

לונדון דצמבר 2014

השבוע ביקרנו בתערוכה אינטימית ומעוררת מחשבה המוצגת בגלריה הלאומית לפורטרטים בלונדון.

התערוכה מציגה מעבודותיו של ווליאם מוריס, (1834-96) יוצר רב-תחומי משורר, כותב, אמן, הוגה דעות, סוציאליסט, מעצב טקסטיל, סופר. הוא השפיע על דורות של כותבים, אמנים, אדריכלים, מעצבים ויוצרים הרבה אחרי מותו.

יש המתרכזים בעיקר בסגנון העיצוב העשיר המזוהה איתו, ציורים המושפעים מהצומח וממוטיבים בטבע שהודפסו על בדי ריפוד וחיפויי קירות. מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון משווק כיום מגוון מוצרים עם הדפוסים הגרפיים הצבעוניים הידועים "בסגנון וויליאם מוריס".

אך כיום, התכנים של ההרצאות שנשא, המאמרים שפירסם וספריו ידועים פחות.

מוריס שהשפיע ברעיונותיו וסגנונו על זרם המודרניסטים, האמין שניתן לשנות את העולם באמצעות היופי. המוטו שלו היה transform the world with beauty. הוא האמין בהתפתחות של דבר מתוך דבר באופן אורגני וזורם, והאמין בעיצוב פונקציונלי, צנוע ואיכותי ובעיקר זמין לכולם.

הוא היה אחד ממובילי הזרם האוטופי בבריטניה. בתקופה בה הבדלי המעמדות באנגליה היו דבר מובן מאליו, הוא היה סוציאליסט רדיקלי בעל חזון דמוקרטי ואומנותי שהאמין בזהות ערכית בין אמנות לאומנות (art and craft). השיוויון לדעתו לא היה רק רעיון חברתי (שיוויון הזדמנויות, זכויות וחובות לכל אזרחי המדינה) אלא גם ערך אסתטי. הוא התנגד לדעה הרואה באמן אישיות עליונה ובאמנות תחום יצירה נשגב ומרומם על פני העיצוב, המלאכה. האדריכלות. גם התחומים האלה, הפשוטים יותר לכאורה, הוא ראה ערך אנושי יצירתי חשוב. אולי הם היו אפילו חשובים יותר, כי המוצרים שיצרו (רהיטים, בתים) היו זמינים לכל אדם.

עולם הטבע והכפר היו השראה גדולה עבורו, למרות שחי ופעל בלונדון. הוא האמין בפשטות חיי הכפר כחיים הטובים לאדם, והתמקד באסתטיקה של פשטות בעיצוב ונאמנות לחומר גלם. הוא בחר לגור בהאמרסמית', אזור ירוק במערב לונדון, בו האווירה העירונית רגועה יותר.

היום אנו חיים בעידן המתאפיין בקלות הבלתי נסבלת של היצור ההמוני המשעתק יצירות מקור במהירות העברת מייל למאירופה לאסיה. החפצים שמקיפים אותנו מתאפיינים לרוב בדלות חומרי הגלם, באיכות ביצוע ועיצוב בינונית. אולי דווקא היום רעיונותיו וכתביו זוכים מחדש לעניין ומחקר הראויים להם.

בחרנו מתוך הספר שלו words &wisdom משפטים חשובים אשר למרות שנכתבו לפני כמאה חמישים שנים אנו מאמינות בהם כשיקוף של רעיונותינו ודרכינו כיוצרות כמעצבות וכותבות.