מסע פואטי אל הטקסטיל והאמנות

לונדון, אוקטובר 2014.

בלב אולם הטורבינות של המוזיאון טייט מודרן בלונדון תלוי מין פסל עצום מימדים, עשוי מיריעות משי בצבעי אדום עז וצהוב חם. היריעות מתוחות ותלויות על מבנה עץ בגובה רב, ותופסות את מלוא החלל. המיצב הזה הוא חלק מהתערוכה של האמן, היסטוריון הטקסטיל והמשורר האמריקאי ריצ'רד טאטל שראינו בלונדון השבוע. החלק השני של התערוכה מוצג בגלריה וייטצ'אפל במזרח העיר. לעומת המיצב המרשים והדרמטי בטייט, התערוכה בגלריה צנועה יותר, מינימלית ואישית מאוד, ומציגה מבחר עבודות טקסטיל, נייר, וחוטי ברזל שונות מאוד בסגנון ובחומר. מצא חן בעינינו הרעיון של אוצרי התערוכה ליצור שני מוקדים ליצירת האמן, שמשלימים זה את זה באופן ניגודי. התערוכה הרטרוספקטיבית הזו מייצגת נאמנה את הסגנון האינטימי של טאטל מאז שהחל לעבוד בשנת 1967. אחרי שרואים את התערוכה הזו, המיצג בטייט נראה מפתיע ומרשים בשאפתנותו, בהשוואה ליתר העבודות הצנועות יותר של טאטל. לצד העבודות מוצגים שירים של האמן, שהופכים את כל החוויה לאתגר אינטלקטואלי ורגשי. גם אנחנו שאלנו את עצמנו לעיתים מה כוונת המשורר. אך טאטל אומר שבאמנות הוא מעדיף דווקא אי ידיעה על פני ביטחון ובהירות: שם התערוכה הוא "I Don't Know".

Tuttle3

tuttletate_3070458b

העבודות של טאטל מעניינות בעינינו בזכות הקשר בין השירה לטקסטיל. בעיני האמן, שני העולמות האלה חופפים וקרובים, והוא מנסה להביע את אותם הרעיונות על הטבע ועל האנושות דרך שירה וגם דרך טקסטיל. לתערוכה הוא קרא גם "מארג שפת הטקסטיל", שם שמתייחס גם לאוסף הטקסטיל שטאטל טיפח עם השנים. תהליך האריגה, האופן בו שתי וערב הופכים לבד, נראה לטאטל מרתק במיוחד, ודומה לאופן שבו מילים נארגות למשפטים ולשפה. בעבודות הקטנות שלו שמוצגות ברטרוספקטיבה בגלריה וויטצ'אפל, הוא מפרק את הבדים ואת השירה לחלקים ומתמקד כל פעם בפיסת בד קטנה, בחוט או בחבל. בעבודה בטייט הוא מציג את הבדים בקנה מידה עצום, ומראה דווקא את הכוח הדרמטי והרטורי של האריגים.

tuttle7.10.140030

P1170949

כשביקרנו בטייט הצטרפנו לקבוצה של תלמידי תיכון לאמנויות שביקרו במקום. המדריכה הזמינה את התלמידים לשכב על הרצפה מתחת למיצג, ולראות את כתמי הצבע ואת נפח הבד מלמטה. דווקא הזווית החדשה הזו הייתה מעניינת במיוחד. פתאום הבדים הם כבר לא רק אופנה וקראפט, אלא גם יצירת אמנות בפני עצמה. בעינינו, כדאי לאמץ את הגישה הזו כשמסתכלים על אמנות ועל בגדים בכלל: לנסות לראות את הצורות והצבעים מזווית אחרת ולא שגרתית, כדי לגלות את החידוש במה שמוכר ויומיומי.

P1170950לאתר התערוכה בטייט מודרן I Don't Know. The Weave of Textile Language

לאתר התערוכה בגלריה וייטצ'אפל 

עד 14 לדצמבר 2014.

צילומים: אילנה אפרתי ומוזיאון טייט מודרן.

2 תגובות ל-“מסע פואטי אל הטקסטיל והאמנות

  1. מעניין, מעניין מאד.
    במיוחד אני אוהבת את הגישה החינוכית של הבריטים במוזיאונים. הם לא מתייחסים אל המקום כאל מקדש, אלא כאל מוזיאון שבו ניתן להנות וללמוד מאמנות. נהדר!
    המלצות מיוחדות לפירנצה? אני שם בסוף שבוע הבא…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s