מוזיאון הטקסטיל בלונדון נמצא קצת מחוץ למפת התיירות הפופולרית. המוזיאון ממוקם בגדה הדרומית של נהר הטיימז, ברחוב ברמונדזי שהפך לאחרונה למעוז היפסטרים ושוחרי קראפט מקומיים. כשביקרנו במוזיאון בשנה שעברה, הוצגה בו תערוכה עשירה ומעניינת על בית אופנת העילית בלוויל ששון. הבגדים המפעימים של בית האופנה הזה נודעים בזכות ההשקעה הרבה בפרטים הקטנים, ברקמות החרוזים, בציורי היד המעטרים את המעילים והשמלות, ברקמות הצדפים ובבדים העשירים והאיכותיים.
הסתובבנו בתערוכה, בין השמלות הרקומות והמעוטרות של הנסיכה דיאנה לבין בגדי הנשף של נשות הוליווד כשלפתע הופיע איש מבוגר ושזוף עד מאוד, לבוש בחליפת קטיפה כחולה. מבט חד הבהיר לנו שמדובר בדוד ששון בעצמו, יהודי ממוצא עירקי שנולד בלונדון והצטרף בשנת 1958 לסטודיו לעיצוב של המעצבת בלינדה בלוויל,שהפך ברבות הימים לעסק שלו.
הוא הלביש את כל נשות הזוהר, ממשפחת המלוכה הבריטית ועד אודרי הפבורן ואליזבת טיילור. התערוכה הציגה את כל יצירותיו במלוא זוהרן, והנוכחות שלו רק העצימה את התחושה שמדובר בעולם הולך ונעלם, בו המעצב בעצמו יוצר קשר אישי עם לקוחותיו, וזוכר את העדפותיהן וסגנונן האישי.
השבוע שלחתנו את חברתנו דיאנה סיקלובן, ההיסטוריונית והסורגת החובבת אל המוזיאון, לסדנת סריגה עכשווית. היא חזרה מלאת צמר והתלהבות:
"רבים מקשרים בין סריגת יד לבין הסוודר הקלאסי עם הצמות, או גרבי הצמר המגרדים, או צעיפים עבים וגסים. אבל לאורך המאה העשרים, מעצבים וסורגים חובבים השתמשו בטכניקה הזו ליצור פריטים מתוחכמים ואלגנטיים, שמביעים את הרעיונות האופנתיים של זמנם. תערוכה חדשה במוזיאון לאופנה וטקסטיל בלונדון מציגה "סריגים משאנל עד ווסטווד". התערוכה כוללת פריטים מאוספים של מרק וקליאו בטרפילד, אספני סריגים מזה עשרות שנים. הפריטים המעניינים בתערוכה הם סריגים מקוריים משנות השלושים, כולל בגדי ים סרוגים, שמלות קרושה משנות השישים, וגם כמה יצירות עכשוויות המבוססות על חומרי גלם מקוריים, לרוב ממוחזרים."
"מפגש עם הסופרת והסורגת ג'רלדין וארנר במוזיאון היה הזדמנות ללמוד עוד על ההיסטוריה של הסריגה האופנתית. ג'רלדין כתבה ספר שהתפרסם לאחרונה על סריגת וינטג'. הספר כולל דגמים למבחר סריגים נאים המבוססים על דגמים מקוריים מהמאה הקודמת, עם עדכונים והוראות לסורגים העכשויים."
"במפגש, ג'רלדין דיברה על הקשיים של הסורגים העכשויים המנסים לשחזר דגמי וינטג'. הרבה מהטכניקות השתנו לאורך השנים, כל סוגי החוטים המקוריים אזלו, ורבים מהדגמים מתחילת המאה העשרים היו מיועדים למידות קטנות בלבד."
"ג'רלדין טוענת ששווה להתגבר על האתגרים האלה בגלל ששיטות סריגה ישנות עדיין יכולות להעניק השראה לסורגים היום. היום, אפשר להשיג הרבה מהדגמים הישנים באינטרנט, ובמהלך המפגש למדנו שיטות וטריקים להתאים את הדגמים הישנים למידות עכשוויות ולסוגי הצמר הקיימים בחנויות. ג'רלדין הביאה גם דוגמאות של פריטים מהספר, כולל "סוודר הניצחון" (victory jumper) משנת 1945, בצבעי הדגל הבריטי. עכשיו כל מה שנותר לנו זה להתחיל לסרוג!"
סקירה מדהימה ומרחיבת אופקים!
אהבתיאהבתי
פינגבק: מסע לאופנה הנוסטלגית | מסעות בגארדרובה·