מסע אל הגנים והאופנה (2)

תל אביב, אוקטובר 2014

בעוד תצוגות ספטמבר בניו יורק, פריס ומילנו הבליטו את השפעת הגנים ההיסטורים ותרבות הגינון האירופאית על רבות מקולקציות הקיץ של מעצבי האופנה הבנלאומיים, אנו שבנו בספטמבר אל תל אביב החמה, אל הגינות הקטנות, הרחובות והמדרכות המלוכלכות בכתמי פירות עצי הפיקוס הבשלים. שם מצאנו  את ההשראה לאוסף הסתיו שלנו.

לעיתים שואלים אותנו מהו לדעתנו עיצוב טוב, ואיך רעיון הופך להשראה לבגד. אנחנו חושבות שעיצוב טוב נולד בהבזק של השראה וחדשנות (בהמשך, שלב הפיתוח דורש בדרך כלל מחקר מעמיק). אך תחת מכבש המסחר והטרנד יש הרגשה שיכולת ההמצאה של מעצבים עצמאיים נחלשת. לא קל להשראה אישית לשרוד מול מתקפת עודף המידע הויזואלי שמציף אותנו מהאינטרנט, העיתונות, הטלוויזיה, וכמובן הטרנדים שזורמים מתצוגות האופנה.

ספטמבר הוא חודש טוב לחשוב על התפקיד והאתיקה המקצועית של מעצבי האופנה וחברות האופנה המסחריות בעידן הגלובלי. למה החנויות בארץ מלאות בבגדים חורפיים שלא ניתן ללבוש באקלים המקומי עד ינואר, אם בכלל? מדוע רבים מהעיצובים מהדהדים את הטרנדים העולמיים, ואף מתגאים בכך? מעט יוצרים עצמאים מקומיים מסוגלים לפתח כתב יד אישי או אמירה משלהם מול נהרות המידע והפרסום. לא קל להשראה לשרוד מול זרם תצוגות האופנה  לקיץ הבא השוטף את בירות העולם מניו יורק ,לונדון מילנו ופאריז ומגיע גם אלינו.

בעידן התקשורת הגלובלית, הסטייליסטים והכותבים למיניהם מקבלים תמונות מחוץ לארץ ודולים מתוכן קבוצות השראה שמקוטלגות לפי טרנדים כמו למשל "צבע צהוב" או "חליפה גברית". מעצבים מקומיים וחברות אופנה קטנות כגדולות אמורים לישר קו, או במונח פחות עדין, פשוט להעתיק את מה שהם רואים בתצוגות של "מעצבי העל".  עיצוב אחר – מקורי ושונה – לא יתקבל על ידי שליחי הטרנד אם הוא לא ניתן לקטלוג לפי הטרנדים העולמיים החדשים. שיטה זו מסרסת את המעצבים כבר בתחילת דרכם. המסר הוא שאין חשיבות למקוריות ולזהות המובחנת והעצמאית מהאופנה הבינלאומית המיובאת לפה.

קשה להתמיד בעיצוב מקורי ועצמאי, נטול העתקות וחיקויים, אבל מבחינתנו זו הדרך היחידה שמצדיקה התעסקות באופנה. אנחנו מעודדות מאז ומתמיד אמירה אישית, עיצוב מקורי וסגנון לבוש אינדיבידואלי. במאמרים שאנחנו מפרסמות כאן אנו חושפות את מקורות ההשראה שלנו שנובעים בטבעיות מתהליכי עבודה עם בעלי המקצוע, מזיכרונות, מחומרי גלם, מארכיטקטורה וחיי היום יום.

פיקוס תל אביבי (1)

החיפוש אחר מקורות השראה הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, בכל מקום אנחנו יכולות לראות משהו – פרח, פרי, בנין, ענן – שמצית את דמיוננו ומניע אותנו ליצירה. בספטמבר גילינו מחדש את עצי הפיקוס עבי הגזע המפוסלים של תל אביב שלידם אנו חולפות כל יום. בספטמבר, כולנו סובלים מהפרי השחור הבשל המכתים ומלכלך את המדרכות, את הרכבים החונים ואת בגדי הולכי הרגל. כמה פעמים עברתם מתחת לעצי הפיקוס ונשר עליכם פרי מכתים? גם לנו זה קרה, ומצאנו בחוויה נקודת אור. גם הנושא הפשוט ביותר, הפיקוס ופירותיו, יכול במבט אחר להפוך להשראה לעיצוב בגדים.

פיקוס תל אביבי (2)

 

בהשראת עץ הפיקוס התל אביבי יצרנו סדרת בגדים שמציעה פרשנות מחוייכת וגרפית לכתם הפרי המטריד, והופכת אותו להצהרה אמנותית.

פיקוס תל אביבי (4)

פיקוס תל אביבי (3)

"הכתמנו" חולצות כותנה לבנה ופריכה ושמלות כותנה צחורות בכתמים מצוירים ביד, ושיחזרנו למעשה את המראה החד פעמי והאקראי של כתם הפרי. בתוך פשטות חיי היום יום התל אביביים מצאנו רעיון לבגד חדש, שנטוע בחוויה המקומית, בתרבות ובאקלים של העיר בה אנו פועלות. בעינינו זה מעניין יותר מכל טרנד.

Ilana Efrati 2014 (1)

מתוך "האוסף המוכתם" של אילנה אפרתי, גן יעקב 2014

Ilana Efrati 2014

מתוך "האוסף המוכתם" של אילנה אפרתי, גן יעקב, 2014

צילומים: אילנה אפרתי ורן גולני. כל הזכויות שמורות

 

2 תגובות ל-“מסע אל הגנים והאופנה (2)

  1. שלום רב,
    אני אדריכלית חיפאית ,
    מכירה כמה מקומות שצילמתם, זוכרת את הגלריה דרוויש
    מימי נעורי בתל אביב, את תירוש ועוד כמה חנויות ברחוב
    בן יהודה. את השלכת המופלאה של עצי המייפל בארהב,
    בוסטון, רוצסטר. את גן יעקב עם השנויים שחלו בו.
    גידלתי גזר במשתלה ליד הבימה, שם אביו של קראוון היה גנן…
    תודה על כל אוסף הצילומים והתכנים.
    בברכה חמה.
    רות רמון

    אהבתי

  2. אילנה יקרה נהנת מאד לקרוא את הכתבות נראה לי שביום בהיר אחד תוציאי ספר מהאוסף מחמם את הלב ללכת בין השורות ולספוג את האוירה הציורית שלך ברכה גיא

    אהבתי

כתיבת תגובה