בקרוב, אנו מקוות, יתחילו לנשב מעט רוחות סתיו קרירות. נוכל לנשום גם בלי מזגנים, נחזור לשגרה ונלבש את בגדי העבודה. זו תהיה הזדמנות לחשוב על המלתחה שלנו, לארגן אותה מחדש, לזרוק כמה בגדים שהתיישנו בארון ולשקול קניית פריטים חדשים במקומם. בדרך לחנות הבגדים שוב יצוצו שאלות בנאליות כמו למשל: מה מודרני עכשיו? ומה הם צבעי העונה החדשים ..? כדי לסייע לקונים הנבוכים, המגזינים המקומיים יפרסמו את עמודי ״הטרנדים החדשים לסתיו ולחורף 2015״. התמונות שיבחרו יהיו מן הסתם  המלוטשות והמעובדות ביותר, בהן הבגדים מוארים בתאורה מתוחכמת המחמיאה לדוגמנית דקיקה צעירה ויפה שנבחרה להוביל את הקמפיין של העונה שצולם אי שם באתר סקי יוקרתי או במטרופולין סואן.

הבגדים יהיו כמובן צמריריים, חמים ומלטפים. פרוות, מגפיים ומעילים לא יחסרו. גם הצבעים יהפכו סגרירים ואפורים כתשובה לאור ולצבעי הסתיו בערי העולם המערבי, שם פועלים בתי האופנה מובילי הטרנדים שרבים מלקוחותיהם האמידים חיים כיום במוסקווה ובסנט פטרבורג.

מול כל היופי הנשגב הזה, עושרם של הבדים, האווירה הצוננת, נרגיש מיד שיש תקוה ויתעורר בנו מן רצון קמאי להשתייך לעולם הסתווי ולהתנהג כמו שם באותו מקום נחשק שבו ניתן כבר בספטמבר להתכרבל מול האח בערבים, לנעול מגפיים ולהתעטף בסריג קשמיר ועליו מעיל. בטח נרצה להדמות ולו במעט לאותה דמות לא מושגת, לאותה אופנת-תכתיב שכולם יאמצו וילבשו בעונה העתידית שבוודאי תהיה מושלמת יפה וקרירה!

אך אם נתעורר לרגע מהחלום המסחרי האחיד שמנסים למכור לנו כאן ניזכר שאנו חיים במציאות אחרת לפחות מבחינת מזג האויר.. כאן במזרח התיכון הסתיו ארוך נעים וחמים, ואילו החורף קצר וגשום ומגיע בסוף ינואר אולי לחודשיים. לכן אולי כדאי להתנתק מהאופוריה שהנה הגיע באוקטובר מגיע הקור, להתנער מהטרנד  שמנסה לאחד את כל העולם ולבטל את האינדיבידואלי, המקומי, השונה. הטרנד האופנתי מנסה לגרום ליחיד להרגיש לא שייך, לא ״אופנתי״ ולא מחובר, והרי היום בתרבות המערבית להיות לא מחובר ושייך זה פשע בלתי נסלח.

מתוך ההתנגדות לטרנד ולתכתיב, והחיפוש אחר האינדיבידואליזם החופשי, חזרנו לאחד מההוגים הבריטים המשפיעים ביותר, ג'ון סטיוארט מיל, שהיה מאבי הליברליזם והפמיניזם הבריטי, והציע גם כמה רעיונות מעוררי השראה על האינדיבידואליות שנותרו רלוונטים מאוד גם היום, כמאה וחמישים שנה לאחר כתיבתם.

…״מי שמניח לעולם, או לחלקו שלו בעולם, לבחור בשבילו את תכנית חייו אינו זקוק לשום יכולת זולת יכולת החיקוי של הקוף״

…״בימינו הכל,מן המעמד החברתי הגבוה ביותר ועד לנמוך ביותר ,חיים כמו היו עיניה של צנזורה עוינת ומטילת מורא פקוחות עליהם. לא רק במה שנוגע לאחרים ,אלא גם במה שנוגע להם בלבד אין היחיד או המשפחה שואלים את עצמם: מה אני מעדיף? או: מה יתאים לאופיי ולמזגי? או: מה יאפשר לטוב ולנעלה שבי לזכות ביחס הוגן ויאפשר לו לצמוח ולשגשג ? שואלים הם את עצמם ;מה הולם את מעמדי ? איך נוהגים אנשים במעמדי ובמצבי הכספי? או (גרוע אף מזה) איך נוהגים אנשים העולים עליי במעמדם ובאמצעיהם ? אינני מתכון לומר שהם בוחרים להעדיף את מה שנהוג על מה שמתאים לנטיית ליבם. לא עולה על דעתם שתהיה להם נטייה כלשהי,אלא הנטייה אל הנהוג.

כך הנפש עצמה משתעבדת אפילו כאשר אנשים עושים להנאתם ,דעתם מכוונת לסתגלנות תחילה. את חיבתם הם מרעיפים כחלק מההמון. הם בוחרים רק מתוך דברים שנהוג לעשותם .נשמרים הם לנפשם מייחוד של טעם ומהתנהגות יוצאת דופן  ממש כאילו היו אלה פשעים .עד שמתוך שאינם נוהגים על פי טבעם שוב אין להם טבע לנהוג על פיו: כישוריהם האנושיים נובלים ונמקים ;אין הם מסוגלים עוד למשאלות לב חזקות או להנאות פשוטות ,ובדרך כלל הם נטולי דעות ורגשות שגודלו בהם, שהם אמנם שלהם ממש. ובכן האם זה מצבו הרצוי של הטבע האנושי,או שמא לא?

…בני האדם נעשים מושא נאצל ויפה להתבוננות ,לא על ידי שחיקת האינדיבידואליות שלהם לאחידות ,כי אם על ידי טיפוחה ועידודה."

אנו מציעות להתנער מהאופנה האחרונה, לדלג על עמודי הטרנדים, ולהחליט שלא יכתיבו לנו מה ללבוש. כדאי לחזור לחשוב באופן שונה, לגבש זהות אישית, להתייחס לצילומי האופנה כאל הצעה אסתטית לא מחייבת. אנו לא חייבות לציית לחוקי משטרת האופנה! בצילומים פה, אנחנו מציעות פרשנות אישית חדשה ומאויירת לצילומי האוסף החדש לסתיו 2014. שינינו את הצבעים, את הנוף ואת האווירה כדי להפוך את צילומי האוסף לאישייים וייחודיים.

הציטוטים מתוך המסה (נכתבה ב1849) ״על האינדיבידואליות כאחד מיסודות הרוח ״מתוך  הספר על החירות  מאת ג׳ון סטיוארט מיל  ספריית לויתן  הוצאת שלם, עמ' 70-73.

בגדים ואיור: אילנה אפרתי. כל הזכויות שמורות.

צילום: רן גולני.