מסע אל השירה

מדי פעם אנחנו מגלות עולמות חדשים המשיקים לעולם הרעיונות והתחושות שלנו, אך מאירים את עולמנו באור שונה, חדש ומסקרן. לפני כמה שבועות ביקרנו באירוע מיוחד במוזיאון ישראל שהנחתה אוצרת התערוכה "קוד לבוש", אפרת אסף שפירא ואירגנה שרקה ליברפרוינד. באירוע סיפרו מגוון יוצרים מתחומים שונים כמו קולנוע, תיאטרון, שירה וספרות, על המקום של הלבוש ביצירתם. המשורר רוני סומק קרא משיריו וחשף בפני הקהל את הפוטנציאל הפואטי של הבגדים והלבוש. הרגישות לבדים ולאיכות, לחומרים ולגזרות הפכה לחומר גלם מרגש לשירתו של סומק, והאירה באור חדש גם את היצירה שלנו.

Copy of Scan0003-p18r1f1t3u19a1d8p13n81tu6epv

אמו של רוני סומק בצעירותה, בבגדד

עבודה ערבית

מֵאֵיזֶה חוּט יֵאָרֵג דֶּגֶל הַהַפְגָּנָה
שֶׁל פּוֹעֲלוֹת הַטֶּקְסְטִיל מִדִּיר חַנָּא.
בִּתְעָלוֹת הַשְּׂרִיטָה לְאֹרֶךְ כַּפּוֹת הַיָּדַיִם חוֹתֶרֶת טִפַּת זֵעָה
כִּסְפִינַת עֲבָדִים לְמִפְרַץ הַצַּלָּקוֹת בַּצִּפָּרְנַיִם.
אֲנִי נִזְכָּר בַּשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי בָּאָרֶץ.
עוֹלָה חֲדָשָׁה יוֹשֶׁבֶת בַּחֲדַר מְכוֹנוֹת-הַתְּפִירָה שֶׁל בֵּית הַחֲרֹֹשֶת ”רֶקֶם".
מִצְחָהּ חָרוּשׁ  פְּקַעַת חוּטִים,
הָאֶצְבָּעוֹן הוּא קַסְדַּת הַמִּלְחָמָה וְחֶרֶב הַמַּחַט נִדְקֶרֶת בְּבֶטֶן הַבַּד
מִמֶּנוּ נִתְפְּרוּ בִּגְדֵי הֶחָג,
סַרְבְּלֵי הָעֲבוֹדָה וּמִטְפַּחַת הַדִּמְעָה.
(מתוך:"המתופף של המהפכה")

 

בדרכו שובת הלב סומק סיפר לקהל על אימו התופרת, שעבדה במפעל רקם (גם אנחנו כתבנו על תופרות ורוקמות פה וגם פה ופה). היא העניקה לבנה רגישות מיוחדת לענייני בגדים, למנהגים ולמלבושים. חומרי הגלם הויזואליים של חייו היו השמלות של אמא, או החליפות ובגדי העבודה, אך גם שמלות הנשף המפוארות של אום כולתום, שהייתה נוכחות קבועה בילדותו. (כדאי לצפות בסרטון הזה שבו רוני סומק מתאר את חווית ביקורו של בן גוריון במעברה). בימים בהם הגיע הביתה בדואר ז'ורנל האופנה בורדה, שמדריך תופרות ותופרים עד היום, התמלא הבית לא רק שמלות חדשות, אלא גם חלומות ופנטזיות על דמויות נשגבות מארצות רחוקות. גם אל הבית של האמהות והסבתות שלנו הגיעו משלוחי בורדה, והחלומות שעוררו בלב התופרת נראים לנו מוכרים. לסומק יש יכולת הנהדרת לזקק את עולמות התפירה והבדים אל השירים, וכך לקרב בין עולם היצירה ועולם המילים. שירההלל לז'ורנל האופנה בורדה שיר הלל לז'ורנל האופנה 'בורדה'

אֲנִי בֵּן שֶׁל תּוֹפֶרֶת, וּכְשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד דִּמְיַנְתִּי בְּרוֹשׁ לְמַחַט יְרֻקָּה,
בּוֹר לַאֲדָמָה פְּרוּמָה
וְאֶת סַעֲרַת הַיָּם לִפְּלוֹנְטֶר  שֶׁהִכָּה גַּלִּים
בִּכְחֹל פְּקַעַת חוּטִים.
בְּסוֹף כָּל יוֹם גִּלְגֵּל אָבִי אֶת סֶרֶט הַמְּדִידָה
שֶׁהִתְפַּתֵּל כְּנָחָשׁ עַל כֻּרְסָה,
וַאֲנִי לִטַּפְתִּי בְּמַגְנֵט אֶת פָּנָיו הַלֹּא מְגֻלָּחִים
שֶׁל הַשָּׁטִיחַ,
עַד שֶׁהַסִּכּוֹת שֶׁשָּׁקְעוּ בֵּין זִיפָיו
זָקְפוּ קוֹמָה.
אִמִּי הִפְלִיגָה לַאֲרָצוֹת  שֶׁגְּבוּלוֹתֵיהֶן הָיוּ קַוִּים שְׁבוּרִים
בְּעַמּוּדֵי הַגְּזָרוֹת שֶׁל ז'וּרְנַל  הָאָפְנָה 'בּוּרְדָה',
וְחָלְמָה לְמַלֵּא בְּפָּיֶטִים  אֶת שִׂמְלַת הַהוֹפָעוֹת
שֶׁל גְּרֵיס קֶלִי, נְסִיכַת מוֹנָקוֹ.
הִיא לֹא תּוֹדֶה בְּכָךְ,
אֲבָל אֲנִי שֶׁנִּדְקַרְתִּי בְּרָאשֵׁי הָאֶצְבָּעוֹת, עַד שֶׁלָּמַדְתִּי
לִתְפֹּר כַּפְתּוֹרֵי חֲלוֹם עַל חֻלְצוֹת הַיּוֹם-יוֹם,
יָכוֹל לְהָעִיד עַל כָּךְ
בִּשְׁבוּעָה.

מתוך:"כוח סוס"

WP_20130427_002

תגובה אחת ל-“מסע אל השירה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s