בספרו הנפלא ״חותם מים״ כותב הסופר המאהב האולטימטיבי של ונציה יוסיף ברודסקי כך:

״בכל אופן לעולם לא אבוא לכאן בקיץ, ואפילו יכוונו אלי קנה רובה, אני לא מסתדר עם החום ועוד פחות מזה אני יכול לסבול את פליטתם המרוכזת של בתי-השחי ופחמת המימן. אין בי די אורך רוח כלפי עדרי האדם לבשי הקצרים ובייחוד אלה הפועים גרמנית, מפני שהאנטומיה שלהם – ושל מי שלא יהיה – נחותה כל כך לעומת העמודים, התומכות, הפסלים.״

וכך  אחרי ביקור קיצי ראשון ואחרון לפני שלושים וחמש שנים, ולמרות המילים הללו המהדהדות בזיכרון, הגענו בשיא הקיץ אל ונציה. עם התגברות תיירות ההמונים אין בה יותר עונה שקטה. העיר הקטנה והמופלאה השוכנת על מאה ושמונה עשרה איים זעירים המופרדים על ידי תעלות צרות, ואשר מרכזה ההיסטורי הוא   העתיק ביותר באיטליה מארחת 29 מליון תיירים בשנה! לא מפתיע שונציה זכתה בתואר העיר המתויירת ביותר באיטליה. הפעם ביקשנו לגלות את המקומות הנחבאים שהלגונה מציעה לסקרנים המבקשים לחוות חוויות מסוג אחר. יצאנו לגלות איים ״חדשים״ מרוחקים במקצת ממסת האיים המפורסמים המהווים את העיר ונציה. איים אשר יופיים עדיין לא נחשף באופן המוני. הלגונה הכחולה והיפה משכיחה מהמבקרים את הסקנדל הפוליטי שנקשר בשמה השבוע, כאשר ראש עירית ונציה ובכירים אחרים נעצרו בחשד לשחיתות של מיליונים בפרויקט הבנייה העצום להגנת העיר ונציה ממימי הלגונה. פרשיית השוחד וטובות ההנאה נעלמת וטובעת ביופייה של הלגונה, שכבר ראתה פרשיות רבות ועדיין נותרה כחולה כשהייתה. 

 לידו Lido, חוף הים של ונציה

 אי צר שכולו רצועת חול ארוכה של שניים עשר קילומטרים. גבו אל העיר ופניו אל הים. הלידו שוכן מול ונציה וסוגר עליה מכיוון הים האדריאטי שם בחרנו לגור בביקורינו בקיץ זה. מוקדם בבוקר ירדנו ופסענו לאיטנו לאור זריחה מופלאה בחול הרך המרובד בצדפים מגווני צבעים, אל המים הנעימים. שחינו שחיית בוקר מרעננת במי האדריאטי.

האי הוא שמורת טבע קטנה, כמו כפר או שכונה המשקיפה מרחוק אל עבר קו הרקיע של העיר המפוארת. גם כאן ישנן תעלות, אך לגדותיהן בניני מגורים מודרניים ואפילו רחובות בהן נוסעות מכוניות המגיעות לכאן במעבורות מהיבשה. הרבה צמחיה ירוקה ומטופחת מנעימה את המראה ומתחנת הואפורטו ניתן להפליג  אל ונציה ואל איים  קטנים אחרים בלגונה.

האי סאן לזארו San lazzaro  אי הארמנים 

האי הקטן  הוא מיניאטורה של ארמניה בלב הלגונה. לכאן הגיע במאה השבע עשרה הכומר הארמני mekhitar שביחד עם קבוצת כמרים קטנה יסד מנזר ארמני. הם שיחזרו שרידי כנסיה עתיקה ששכנה באי מהמאה ה-12, הרחיבו את שטח האי לשלושים אלף מטר, אספו ושימרו אוצרות היסטוריים ארמנים ואחרים כמו מומייה מיצרית, ספרים נדירים, יצירות אומנות ארמנית ומוסלמית איטלקית, קרמיקה ארמנית עתיקה ועוד. מומלץ ביקור מודרך המתקיים פעם ביום לגילויי אוצרות האי, המנזר והכנסיה.

  

האי סן  ארזמו  San ersmo -גן הירק של ונציה.

הפלגנו בלגונה כדי לגלות היכן מגדלים את הירקות העסיסיים הנמכרים בשווקים השוקקים בעיר, כמו בשוק ריאלטו המפורסם. מאיפה מגיעים הארטישוקים הסגולים הייחודיים של ונציה? carcifo violetto di san eresmo נסענו בואפורטו  מס׳ 18 היוצא מהלידו ומגיע לכאן פעם ביום בחודשי הקיץ וגילינו עולם אחר. במרחק הפלגה קצרה מהעיר, האי שהיה מיושב כבר בימי הרומאים, שוכן במיקום אסטרטגי. כאן בפתח הלגונה גרים להם חקלאי ונציה בשלווה של כפר, מוקפים בשדות פוריים. הם מגדלים ירקות, פירות, ומעט גפנים. מים לא חסרים כאן. מעל התעלות הקטנות, גשרים עליהם מדוושים בנחת רוכבי אופניים, תיירים ומקומיים, ומגלים עולמות בלתי צפויים. מדי פעם מפר את השקט הפסטורלית אוטו החולף לאיטו על הכביש בדרכו אל הקפה השוכן בחוף המאולתר ליד התחנה השוממת של הואפורטו.    

 

האי סאן סרבולו san servolo

האי הקטן ובו מנזר עתיק וכנסיה אשר שופצו ושוחזרו משמש כיום כמרכז אירוח למטרות של חילופי תרבות ואומנות בין העיר ונציה והקהילה הבינלאומית. במרכזו אוסף של מבני מגורים ולימוד, ואולמות קונגרסים המפוזרים במרחבי פארק ירוק ובו פסלים. לכאן כדאי להגיע בימים חמים לנוח בצל למרגלות העצים. בתקופת הביאנלה לאומנות האי מארח ביתני אומנות. בביאנלה לאמנות בשנה שעברה התארח כאן הביתן לאומנות סורית (אותו הזכרנו כבר בפייסבוק) ובו אמנים ממוצא ימתיכוני. את התערוכה, שנקראת ״האמנות חברה יקרה״ אצר Puccio Trombadori  כדי לגשר בעזרת האמנות על הקשיים הקיומיים בימים של משברים וקונפליקטים טרגיים במזרח התיכון. 

 

צילומים: אילנה אפרתי 2013 ©