מסע לעיצוב אוטרקי

לפי אחת האימרות הנודעות – ואולי הבנאליות – בעיצוב, הצורך הוא אבי ההמצאה. הרעיונות המעניינים ביותר נולדים לעיתים קרובות מתוך מכשול, מגבלה או קושי. ההיסטוריה מוכיחה שהיצירתיות פורחת דווקא כשאין למעצב חופש יצירה מוחלט, וגבולות האפשרויות שלו תחומים היטב על ידי חוקים או מגבלות. המגבלות האלו יכולות להיות תוצאה של מנהגי התקופה או של חוקי השלטון שמנסה להגביל את חופש הפעולה של האזרחים. אבל אם הכוונה הייתה לשלוט, להגביל ולרסן את היצירה והתרבות, לעיתים קרובות התוצאה היא הפוכה, כפי שגילינו בביקור בתערוכה מסקרנת במוזיאון הטריאנלה במילאנו. הטריאנלה, מוזיאון לעיצוב שנוסד בשנת 1933 כדי לשפר את הקשרים בין העיצוב לתעשיה. התערוכה מתמקדת בעיצוב בזמני משבר כלכלי, ונועדה ללא ספק לעודד את תעשיית העיצוב האיטלקית בימי המשבר הנוכחי. התערוכה מציגה פריטי עיצוב מהמאה העשרים, וחושפת את היצירתיות העיצובית של האיטלקים בתקופות קשות של מחסור מקומי ומשברים כלכליים בינלאומיים. המסקנות מעניינות גם לימינו: קודם כל, היצירתיות פורחת גם בעוני (ממש כמו קציצות החובזה בימי המצור על ירושלים).

Pistoletto

Pistoletto

Bonfanti

Bonfanti

Ferragamo

Ferragamo

IMG_20140513_160404

 

אך יש עוד. התערוכה מציגה את הניסיונות של איטליה להפוך ל'משק אוטרקי' ועצמאי מבחינה יצרנית וצרכנית, ואת ההתגייסות של המעצבים למטרה הזו גם בתקופות בהן העולם הטיל על איטליה אמברגו כלכלי. בסוף שנות השלושים, למשל, כאשר איטליה הפאשיסטית כבשה את אתיופיה, הטילו עליה האומות המאוחדות חרם כלכלי כבד שמנע ייבוא חומרי גלם רבים למדינה, ביניהם צמר, כותנה, ברזל ועוד. כך, המעצבים המקומיים נאלצו להסתפק במה שיש, וליצור שמלות מבד קנבס (העשוי מסיבי הקנביס) או להפיק סיבי בדים חדשים (לפי האגדה האיטלקים הפיקו בדים מחלב פרות, אך לא מצאנו לכך ביסוס). התערוכה מדגישה את היצירתיות של המעצבים תחת האמברגו (ומטשטשת את ההיבטים הפוליטיים של החרם). בשנת 1973, כאשר הסעודים הפסיקו למכור נפט למערב, ונגמר הדלק למכוניות, אזלו גם כל חומרי הפלסטיק ששימשו לעיצוב מוצר. מעצבים רבים מצאו רעיונות חדשים ליצירה בעץ, במתכת ובזכוכית, ומתוך מגבלות החומר נולדו מוצרים חדשניים ומעניינים.

IMG_20140513_154904

IMG_20140513_154854

IMG_20140513_154806

IMG_20140513_161150

התערוכה לא מתעכבת על ההיבטים הפוליטיים של האמברגו. הסיבות לחרם של שנות השלושים – כיבוש של מדינה עצמאית בניגוד לחוק הבינלאומי – לא משחקות תפקיד מרכזי פה. נראה לנו שהמסר הוא אחר. חרמות לא עובדים, אמברגו כלכלי אינו כלי אפקטיבי לשינוי בינלאומי כי הכוח האנושי להמציא וליצור חזק מהמגבלות. מבחינה היסטורית, האמברגו לא עזר לעולם החופשי להפיל את משטרו הפשיסטי של בניטו מוסוליני (שהתמוטט לאחר כישלון הצבא במלחמת העולם השניה כחמש שנים מאוחר יותר). החרם הוליד את רעיון ה'משק האוטרקי' שהפך באיטליה למקור גאווה לאומית, וגל עיצוב חדש וחדשני. לכן, במקום להתמקד בחרמות כפתרון למשברים בינלאומיים, אולי כדאי לרתום את העיצוב לעידוד שיתוף הפעולה והשלום בין המדינות.

צילומים: מוזיאון הטריאנלה ואור רוזנבוים.

7 תגובות ל-“מסע לעיצוב אוטרקי

  1. לפני 30 שנה קראתי על בד מחלב בספר מדע פופולרי לנוער שהיה אצל הסבים שלי. אני זוכרת במעורפל את הלעג לאיטלקים שתפרו מדים (נדמה לי) שנמסו במים. קראו לבד הזה לניטל (Lanital), משילוב המילים צמר (lana) ואיטליה. מחיפוש ברשת מסתבר שהיה יותר מוצלח ממה שתואר בספר שקראתי (אפילו אוזכר בנייצ'ר ב-1937 http://www.nature.com/nature/journal/v140/n3556/abs/1401090a0.html), ויש מקבילות שמיוצרות היום (http://euroflax.com/products_imports%20of_textiles.htm).

    אהבתי

  2. פינגבק: מסע בין אמנות לטקסטיל | מסעות בגארדרובה·

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s