שבוע העיצוב במילאנו נפתח בהתלהבות רבה ביום שני, בשיתוף פעולה רב כיווני בין מעצבים, חברות יצור, מפעלים, העיריה וגם ממשלת איטליה שמקדמת את העיצוב המקומי במלוא המרץ. למרות שהתערוכה נערכת במרכז הירידים האלגנטי הממוקם מחוץ לעיר, כל העיר משתתפת באירועים, שנערכים גם בחנויות, במוזיאונים ובמתחמים העירוניים. כל מי שמתעסק בעיצוב, ובמילאנו המבחר בלתי נגמר, מציע את הפרשנות האישית שלו לשבוע העיצוב, ומוסיף עוד רעיון מקורי לשטף מעורר ההשראה שממלא את העיר.

גם אנחנו יצאנו לגלות רעיונות חדשים במילאנו. בפינת אחד הרחובות גילינו פסל צבעוני של מכונת תפירה גדולה בחסות אחת מחברות האופנה המקומיות. עד לפני כחמישים שנה, איטליה הייתה מעצמה של ייצור מכונות תפירה. אחד המפעלים החשובים ביותר נקרא נקי, Necchi, במקור מהעיר פאביה הקרובה למילאנו. המפעל המשפחתי יצר עשרות אלפי מכונות תפירה בשנה, והיה תחרות מקומית ועולמית חשובה למפעל זינגר המפורסם.

שתיים מבעלי המפעל, האחיות ג'יג'ינה ונדה נקי, החליטו בשנות השלושים לעבור מהעיר הקטנה פאביה למילאנו הגדולה, אולי רצו להתערות בחברה הגבוהה המקומית. יחד עם בעלה של ג'יג'ינה, אנג'לו קמפיליו, האחיות בנו וילה מפוארת באיזור שהיה פעם שקט ורוגע והיום נמצא ממש בלב מילאנו. הוילה שנבנתה בסגנון הרציונליסטי של שנות השלושים, הפכה לסמל אדריכלות חדשנית, טכנולוגיה ונוחות מודרנית במילאנו. גם בני האצולה ומשפחת המלוכה האיטלקית באו להתארח בה. כאשר אנג'לו נפטר בשנות השמונים, האחיות ג'יג'ינה ונדה החליטו להפוך את הבית למוזיאון אחרי מותן. כך, בשנת 2008, וילה נקי קמפיליו (שנקראת על שם שני בני הזוג, כי באיטליה לא נהוג שאישה לוקחת את שם המשפחה של בעלה עם נישואיה), הפכה לבית-מוזיאון המשמר את כל הרהיטים העתיקים וכלי הבית של התעשיינים האמידים שגרו בו כשבעים שנה.

יופייה של הוילה המהודרת, שנשמרה היטב משנות השלושים, משתקף בבריכת האבן שמול הכניסה הראשית. הגנים המטופחים פורחים בגווני אביב של סגול וצהוב. בתוך הבית הנאה, אולמות רחבי ידיים ספוני עץ ומלאים ברהיטים מעוצבים ואלגנטיים, פסלים, ווילונות וכורסאות נאות. בשנות הארבעים האחיות החליטו לעצב מחדש את הבית בסגנון המאה ה-17, וכך חלק מהרהיטים המינימליסטיים המקוריים ננטשו לטובת ספות מרופדות משי, ציורים במסגרות מוזהבות ונברשות קריסטל. ועדיין, הבית מעורר השראה בעושרו הויזואלי.

במהלך שבוע העיצוב גם הוילה המפוארת הייתה חלק מהחגיגה העירונית, והוצגה בה תערוכה מיוחדת בנושא מילאנו La grande Milano, 1930-2030. לצד רישומים ותכנונים של אדריכלים איטלקיים מהמאה הקודמת, כמו אלדו רוסי, הוצגו מבחר רישומים של מעצבים ואדריכלים עכשוויים שהציגו את חזונם למילאנו של העתיד. הרישומים הוצאו למכירה בעילום שם: כל רישום נמכר במאה אירו, במטרה לעודד את הקונים לבחור לפי טעמם ודעתם ולא לפי הפרסום והתהילה של המעצב. ההכנסות מהמכירה יועברו לקרן שמנהלת את המוזיאון, FAI, שאחראית על ניהול מאות אתרי מורשת תרבות ברחבי איטליה.

בין מילאנו החדשה והישנה, בגני הוילה סטודנטים היפסטרים לוגמים לימונדה אופנתית ומציירים במחברות מולסקין את הגנים הפורחים והוילה הנאה, ומוכיחים ששבוע העיצוב שייך לכולם, לתעשיינים ותיקים, מעצבים צעירים ומוזיאונים נחבאים.

לאתר הוילה נקי קמפיליו, לחצו פה.