מסע לא חוקי בעקבות הקנאביס


יצאנו לחקור איך קרה שהוצאת המריחואנה מחוץ לחוק באמצע המאה העשרים (תחילה בארה”ב ואחר כך באירופה) גרמה לחיסול האריגה הביתית של ה-canapa באיטליה.

P1070107

בחבל ארץ הררי משופע במי שלגים ובנופי בראשית השוכן במרכז איטליה, בלב עיירה ימיבניימית ציורית, במבנה אבן מהמאה החמש עשרה הוקם בשנת 2008 מוזיאון המספר את הסיפור ההיסטורי של ה-canapa שמו האיטלקי של הקאנביס, או hemp באנגלית או מריחואנה בספרדית. זהו  צמח ירוק עלים קל לגידול שמקורו בדרום רוסיה. הסם הנרקוטי המופק מייבוש התפרחת הנקבית שלו הוא הסם הנפוץ ביותר בעולם למרות שאינו חוקי ברוב המדינות.

P1070130

P1070122

P1070112

P1070105

מהמאה השמונה עשרה ועד אמצע המאה העשרים לכל משפחה בעיירה האיטלקית הקטנה הייתה חלקת אדמה, רצוי באיזור משופע חשוף לשמש על גדות הנהר בו זרמו מי שלגים זכים. גידול צמח הקנביס היה כה נפוץ, שהאיזור כולו נקרא עדיין "canapine", ונודע ארץ הקאנביס. פה לא עישנו את הצמח אלא עסקו בגידולו להפקת הסיבים ששמשו את תעשיית הטקסטיל הביתית.

P1070125

הזרעים נזרעו בחודשי האביב ובקיץ, לפי המסורת בימים הראשונים של אוגוסט, עם הבשלת הצמח היו קוצרים רק את הצמחים מהסוג ה״זכרי״ יחד עם השורשים.

P1050229

P1050227

לאחר הקציר הצמחים הושארו על האדמה למספר ימים להתייבש בשמש. הגבעולים המופרדים מן העלים היו נאספים לצרורות והיו מושרים במי הנהר הזכים לשבוע-שבועיים. לאחר הייבוש היו חובטים ומועכים את הגבעולים באמצעות מכשיר עץ שנבנה למטרה זו כדי להפריד מהם את החלק העצי ששימש בחורף להסקת הקמין הביתי. הסיבים הדקים והרכים שהופרדו שימשו לטווית חוטים .

P1050226

תהליך האריגה איפשר פיתוח דוגמאות מורכבות אשר עברו מדור לדור בין המשפחות. האריגה נעשתה באמצעות נולי עץ ידניים אותם ניתן לראות בתצוגה במוזיאון. כל משפחה נהגה לארוג לעצמה את טקסטיל הבית, הסדינים, המפות, המגבות, השמיכות וכו׳

P1070119 P1070115 P1070116

למרות שכל התהליך מזריעת הזרעים, גידול הצמח ועד הבד הסופי נעשה באופן עצמאי בבית ותפס מקום מרכזי בחיי הנשים, מלאכה זו לא נחשבה ל"עבודה" אמיתית. בחיי הכפר פעילות האריגה וטווית החוטים נעשו בחורף כאשר עבודות החקלאות הסתיימו. במהלך שאר השנה פעילות האריגה נעשתה רק בזמן הפנוי כמו בעונת האביב כאשר היום התארך ועוד מספר שעות אור היו זמינות.

P1070124

P1050228

הנולים היו נכס משפחתי ועברו מאם לבת. הם ניצבו בחדר אריגה קבוע בקומת הכניסה או במרתף, שהיה מקום מיוחד בו התרכזו נשים ילדים שכנות ובנות המשפחה המורחבת לספר סיפורים ולארוג אותם לבדים.

כל זה כמובן נגמר כאשר הקנאביס הוצא מחוץ לחוק. תעשיית הטקסטיל סבלה ממשבר קשה כאשר בשנת 1975 הוחמרו התקנות באיטליה נגד גידול ושימוש בסם המריחואנה והתחום נזנח לחלוטין. היום, כשהדיונים בארץ ובעולם על מהפכת הקנאביס החוקי עלו לכותרות, אפשר לדמיין עתיד בו ישובו לגדל את צמח ה canapa  באיטליה ואולי יעירו שוב את תעשיית הטקסטיל המשגשגת. אולי במקום לגלגל ולעשן, נטווה ונארוג קנאביס!

1

מעיל קנבס, אילנה אפרתי, 2013.

תמונות: אילנה אפרתי ומוזיאון הקנאפה, 2014.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s