השבוע 'מסעות בגארדרובה' חוגג שלושה חורפים ומתחיל את שנתו הרביעית. חורף הוא תקופה מתאימה למחשבות והגיגים, כאשר הגשם שוטף את החלונות והאש הבוערת באח מחממת את החדר. 'מסעות בגרדרובה' הוא ארגז מסע, ארון רעיונות שבו מקופלות כבר כמאה שבעים רשימות המספרות את הסיפורים השבועיים שפרסמנו כאן.

חשבנו על חמישים (ויותר!) הרשימות שכתבנו השנה, ועל המסעות הקרובים והרחוקים שערכנו. החוט המקשר בין הרעיונות שהעסיקו אותנו ב-2013 היה הקשר (ואולי המתח) בין העיצוב האישי לחברת הצריכה. איך המעצב יכול ליצור את הזהות האישית שלו או שלה, לעומת הטרנדים הממלאים את הרחובות וחלונות הראווה? חיפשנו את מקורות ההשראה לעיצוב: ההיסטוריה הגלובלית של הצבעים והפיגמנטים הבסיסיים, המקורות ההיסטוריים של חומרי הגלם והטכניקות המסורתיות לעיבודם. יצאנו למסעות בעקבות אריגי הצמר, הקשמיר, והמשי, וגילינו את ההיסטוריה התרבותית של התחרה. חיפשנו בעלי מלאכה שמשמרים ידע אנושי הולך ונעלם, המסוגלים ליצור אומנות מורכבת ומתוחכמת.

בעלי המלאכה קשורים באופן הדוק להתפתחות ההיסטורית של העיר. הערים הראשונות נוסדו כאיגוד של 'גילדות' מסחריות ויצרניות שהקימו את המוסדות הפוליטיים של העיר כדי להגן על כלכלתם ותרבותם. היום, מקומם של בעלי המלאכה נדחק תחת האינטרסים של בעלי הממון החדשים, המניעים את הכלכלה בעזרת פרסום, טרנדים משתנים וייצור המוני. כמובן שלשינויים האלה הייתה משמעות עמוקה על העיצוב. בעינינו, לעיתים ההתרחקות מן הערים הקפיטליסטיות המודרניות והיציאה אל הטבע יכולה לעורר רעיונות חדשים ליצירה. הקשר בין העיצוב לטבע הוא לדעתנו, חלק משמעותי מבניית זהותו של המעצב. אך הפנייה אל הטבע ואל המרחבים הפראיים לא אמורה להיות 'בריחה', או הפניית גב אל החברה. המבט העיצובי האותנטי צריך לפנות גם אל החלשים, הדוממים ו'האנשים השקופים' שמסביבנו.

בשבילנו, 'מסעות בגארדרובה' הוא חלק משמעותי מתהליך העיצוב. לעצב וליצר בגד זו גם דרך לספר סיפור הנבנה ממטענים תרבותיים ,המורכב מרעיונות וחלומות אבל גם מחומרים שאפשר להרגיש בגוף. במסע המטוטלת שלנו מכאן לשם אנו מתרחקות ומתקרבות כמו עינית מצלמה הנעה בזום אין וזום אאוט. לטקסטיל שמור מקום מיוחד במסע. הבדים הם עולמות של סיפורים מרתקים של ידע ותרבות שהתפתחו במהלך אלפי שנים. בהשאלה מעולם הסיפורים, כל חיבור של בגד, בד, גיזרה, צבע ודפוס יוצר 'משפטים' שונים המרכיבים את השפה הייחודית שלנו. אנו מאמינות בלבוש כדרך ביטוי אישית ותרבותית בה טמונים קודים חברתיים של תקשורת. כך הלבוש, כמו המילים, הוא חלק אינטגרלי ומשמעותי מהעיצוב במרחב הפרטי והציבורי.