מסע אל הזהות האישית

לעיתים קרובות אנחנו משתמשות בדימוי 'הבגד כבית' כדי לתמצת היחס בין הלובשת לבגדיה: כמו הבית גם הבגד מספק לנו הגנה מהעולם החיצון, וחשוב שנרגיש בו בנוח, כלומר 'בבית'. אך מה המשמעות של 'להרגיש בבית'? בעינינו, תחושת הנינוחות נובעת מהנטייה האנושית לבטא את ההעדפות האישיות בעיצוב הבית. אם הבחירות שלנו מעידות על האישיות שלנו, הרי הבית הוא העדות הגדולה והמשמעותית מכולן. כמובן, יש אנשים שמעדיפים לגור בחללים שעוצבו על ידי ארכיטקט, ובכל פרט בהם הושקעה מחשבה של בעל מקצוע ולאו דווקא של דייר הבית. אך גם האצלת הסמכויות הזו מעידה על בחירה אישית. בכל זאת, נדמה לנו שרוב האנשים נוטים למלא את ביתם בחפצים שאספו בעצמם, ולארגן אותם באופן שנראה להם הרמוני, נעים ומזמין. בית כזה יכול לגלות לנו משהו על הזהות של בעל הבית גם בהעדרו.

 KY_house

השבוע יצאנו למסע כדי לגלות כיצד אפשר להביע את הזהות האישית על ידי אירגון ועיצוב חלל הבית הפרטי. ביקרנו בביתו של ג'ים איד (Jim Ede) בקיימברידג'. אחרי חיים בוהמייניים כאוצר במוזיאון טייט ואספן אמנות הוא החליט בשנת 1954 להשתקע בקיימברידג' עם אשתו הלן, ולהקים בביתו הפרטי מקום מפגש לאמנים, סטודנטים ושוחרי אמנות. היום הבית הפך למוזיאון, אך כל החפצים בו נותרו במיקום המדויק שקבע להם איד. לכן הביקור בבית הוא כמו מסע בזמן, ונדמה שבכל רגע יצטרף לסיור בעל הבית ויציע ללגום יחד תה באחד מהספלים המצוירים שבארון.

KY_jimede

KY_cottage_droom

ג'ים והלן לא היו אמידים במיוחד, והאוסף המרשים שלהם כולל בעיקר יצירות אמנות של אמנים פחות מוכרים, או יצירות שאמנים ידועים, כמו מירו, העניקו לג'ים במתנה. אך היופי האמיתי פה טמון במכלול ההרמוני של החפצים, הדפסים, רהיטים וכלים הממלאים את הבית הלבן, המואר בעיקר באור יום. הפריטים מתכתבים זה עם זה באופן מעודן: על מעמד מעץ בצורת ספירלה משוננת הניח ג'ים כלי זכוכית העוקב אחרי תנועת העץ. ליד הציור של מירו מונחת קערה ובה לימון צהוב המתכתב עם הכתם הצהוב בציור. שתי כורסאות שונות יוצרות פינת ישיבה מוארת, ועל שולחן הקפה מסודרים חלוקי נחל בגוונים שונים של אפור. השקט הויזואלי, הקירות הלבנים, והאור הטבעי נותנים את מלוא הבמה לחפצים המיוחדים של הבית.

KY_cottage_ciderscrew

KY_jims_bedroom_spiral

KY_beckstein_room

הביקור בביתם של ג'ים והלן, שעזבו אותו לפני כמעט ארבעים שנה, היה כמעט כמו פגישה אישית עם בעלי הבית. בלי השקעה כלכלית כבדה או עיצוב הוליסטי ואופנתי, ג'ים הצליח לשלב בין חפצים מצויים וזמינים באופן אישי, ייחודי וחד פעמי, שחושף למתבונן משהו מתפישת עולמו. דווקא פה, בביתו של אספן פרטי בעל עין חדה, ניכר באופן בולט כוחו של העיצוב והיכולת של כל אחד מאיתנו ליצור זהות עצמית מקורית בעזרת מחשבה, בחירה נכונה, ושילובים מעניינים. כמו שבית אמיתי לא צריך לשדר את הארכיטקט שתכנן אותו, אלא את טעמו, אישיותו ואורח חייו של בעליו, כך המתלבשת מרגישה ויודעת לשלב בין הבגדים ולייצר אמירה אישית במקום לשדר את שם בית האופנה החתום עליהם. בין כסף לאינטלקט, האחרון מנצח.

KY_dancer

KY_ext_cupboard

KY_ext_tablephotos: Kettle's Yard

4 תגובות ל-“מסע אל הזהות האישית

  1. חסר לי בתום הביקור הנחמד הזה, הקשר לבגד – כאילו האמירה נקטעה באמצע
    ובכל זאת נהנתי

    אהבתי

    • הי יסמין! תודה על התגובה. הרעיון מאחורי הרשומה הזו הוא הדימוי של הבגד כבית, ומכאן הקשר לזהות האישית, שנבנית דרך האופן שבו אנו מארגנים את הבית שלנו ואת הבית של הגוף שלנו, הבגד.

      אהבתי

  2. פינגבק: מסע בבגדי עבודה |·

  3. פינגבק: למה אנחנו כותבות? |·

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s