המסע של לואי ויטון

בקרנו בהיכל החדש של לואי ויטון אשר נחנך הקיץ בונציה. ללואי ויטון גם חנויות-מוזיאונים דומים בפאריז ובטוקיו, ועתה הגיע תורה של העיר העתיקה. זהו מקדש אסתטי אלגנטי המיועד להצגת חפצים, בגדים ועוד שכיות חמדה נחשקות המיועדות לשעשע, למצב ולבדל את עשירי העולם משאר ההמונים שההון לא מצוי ברשותם. טפסנו במעלה גרם מדרגות יפיפה שלוש קומות מפוארות ושוממות (למעט זוג לקוחות רוסי שראינו בחולפינו במחלקת הנעליים, היא מודדת סנדלים עם אבנים יקרות בעלות עקב אינסופי ואילו הוא גולש באייפון כאשר רגליו היחפות מונחות על שולחן יוקרתי הניצב לפניו, בעוד מוכר מיומן חנוט בחליפת צמר משובח הגיש גביעי שמפניה להרוות את צמאונו בזמן ההמתנה להחלטת בת זוגו.)

בהיכל הפאר של לואי ויטון

עובדי לואי ויטון משנעים סחורות ארוזות היטב למלונות הפאר הונציאנים ברציף ליד החנות

במעלה המדרגות של לואי ויטון

המשכנו ועלינו אל הקומה העליונה. כאן נמצא חלל תרבות חדש שהחברה גאה להציג. תהינו האם זה עוד עלה תאנה להתהדר בו לנוכח אווירת המחאה והמשבר הנוכחי. הרי התמיכה הממשלתית באמנות באיטליה מדלדלת ומותירה כר פעולה נרחב לעסקים פרטיים שיכולים, בתמורה להשקעה באמנות, לשפר את תדמיתם הציבורית. אולי. אבל במבט לאחור כך התנהלו הדברים תמיד, ואולי זו דרכו של עולם. האמנים נתמכו כלכלית על ידי מצנטים עשירים מאז ימי לורנצו המפואר, והנה כך גם היום. הרעיון, כפי שמסבירה לנו מנהלת הגלריה, הוא לשבור גבולות ומחסומים, להציג עבודות אמנות היסטוריות לצד אמנות עכשווית. משעשע לחשוב שקורבנות האופנה המשקיעים אלפים רבים בתיקים, נעלים ובגדים של המותג הנודע תורמים, לעיתים בלא ידיעתם, לשיחזור עבודות אמנות מרהיבות.

בתערוכה Where Should Othello Go בבית לואי ויטון

מיצג הוידאו של טוני אורסלר

במקרה הזה, לואי ויטון לא רק מציגים אומנות חדשה. החברה מימנה שחזור של ציור היסטורי השייך לקרן ( muve) המנהלת את המוזיאונים של ונציה. הציור שנבחר הוא the death of othello של האמן הונציאני Pompeo Molmenti מ-1866. גם בחייו, במאה התשעה עשרה, האמן נתמך לכל אורך הקריירה שלו על ידי משפחת בנקאים ונציאנית בשם papadopoli. את האמן ההיסטורי בחר האוצר Herve Mikaeloff להפגיש בגלריה עם האמן האמריקאי בין זמננו Tony Ourslrr המציג מיצג עבודת וידאו בשם Strawberry-ecstasy-green.

העבודה משלבת מוטיבים של זכוכית צבעונית – המתכתבת עם אומנות הזכוכית המפורסמת של האי הונציאני murano – ועוסק במשמעות הצבעים (הפשטנית מעט) בהקשר לטרגדיה של מות אותלו (האדום הוא צבעה של דסדמונה, ואותלו ירוק מקנאה, ואילו השחור הוא כמובןצבע העור של ה'כושי מונציה'. העבודה המשותפת החדשה ייחודית לגלריה ויטון, ומוצגת לצד עבודותיו של מולמני בתערוכה הנקראת Where should othello go?