החום כבר כאן ואיתו הגיע גם הרגע לצאת אל המרחבים הכחולים ולמצוא את האי האידיאלי לחופשה השנתית.

ארזנו תיק יד ובו מבחר מדויק של פריטים כחולים וגם כמה אחרים מכותנה לבנה ואוורירית כקצף הגלים. הוספנו קצת פסים כחולים בסגנון של מלחים ויצאנו אל האיים הממתינים לנו בים הפתוח. בחרנו באי קטנטן אליו לא מגיעות טיסות ישירות מתל אביב, (אי שמגיעות אליו טיסות רבות הוא כבר לא כל כך מבודד, ואולי קצת פחות נחשק). בעיניינו, כל הקסם באי טמון בהגעה האיטית, בשייט ימי של כמה שעות המעניקות את הזמן הדרוש להתנתק מהיבשה ולעבור למצב צבירה אחר. אנו מפליגות בנעימים בים הכחול המנצנץ בשמש. כדאי להיכנס לאווירה הנינוחה המאפיינת את המקום. לקחת את הזמן בהילוך איטי. להתחיל את החופשה כבר בדרך אליה.

אנחנו מתחילות להסתדר כמו כולם בנחת בתור, להכניס את האוטו אל בטן האוניה לפי הסדר, לחנות במקום המיועד ולעלות במדרגות אל הסיפון.

אנחנו מתיישבות בעצלתיים על הכיסאות בשמש החמימה ובוהות בשובל הקצף העליז המפלח את המים. הפלגה נינוחה היא סוג של פילטר בין הכביש המהיר למרחבים הנוצצים המערסלים בגליהם השקטים את החופים הירוקים הנושקים למים הכחולים.

הרוח מרססת את פנינו ברסיסים מרעננים של ים כחול ומביאה איתה ריח מלוח החודר אל הנחיריים ומזכיר את ההתרגשות המוכרת במפגש עם הים, את הרגע ההוא בו היה מכה בנו לפתע, אחרי העיקול בכביש, הריח המלוח הזה מבעד לזגוגית של האוטובוס בדרך אל חוף תל ברוך של פעם.

בצפירה עליזה מחליקה האוניה שלנו אל הנמל הקטן המוקף בבתים בהירים בעלי חלונות ירוקים העומדים מסודרים בשורות מדורגות במתינות ויורדים אט אט מההרים ומשתקפים במימי הנמל כמראה המשקפת ומכפילה את מספרם.

הנה גם המצודה החולשת על הנמל ומטילה את צילה המגמד את הבתים אשר למרגלותיה.

באיטיות מתחדדת התמונה ופרטיה מתבהרים. טור של מכוניות קטנות מסודרות לאורך כביש הנמל ממתינות בסבלנות להיכנס אל בטן האוניה בדרכם חזרה ליבשה. הגיע גם תורנו לרדת מהאוניה ולהתחיל, באופן רשמי, את החופשה.

צילומים: אילנה אפרתי 2013 ©