חלון עם נוף הוא פנטזיה של מסעות ונוסעים. בספר המפורסם של א.מ. פורסטר, ויותר מכך, בסרט האלגנטי עם מגי סמית' והלנה בונהם קרטר הצעירה, מגיעות הנערה האנגליה החיוורת והמלווה המכובדת שלה אל המלון בפירנצה ומזדעזעות לגלות שלא נשמר להן חדר עם נוף. והרי איזה מין חופשה זו תהיה אם הנערה המטיילת לא תוכל להתעורר אל נופי הפיאצה דלה סיניוריה, או כיפת הדואומו המפורסמת. הרי יהיה זה כאילו נותרה בביתה שבגבעות שרופשייר באנגליה. כמובן שהפתרון נמצא כאשר אב ובנו, צעיר רדיקלי ואולי אף מפוקפק, מציעים ואף מתעקשים להעניק למטיילות את חדרם ובו חלון אל נוף פלורנטיני ראוי. למרות כללי הנימוס הבריטי המהוגן של האומנת, שלא מרשה לקבל טובות מזרים, ההחלפה מתבצעת בהצלחה, ואיתה נפתח סיפור אהבה, מסעות וגילוי.

השבוע אנחנו מעניקות לכם הצצה למספר צילומים מאוסף ה״חלונות״ שלנו שאספנו במהלך מסעותינו. החלון אל הנוף הוא מרכיב חשוב, משמעותי ביותר, במסע. חלון לנוף יפה גורם לבוקר להיות עליז יותר. לפעמים כשאנו מגיעות בשעת ערב מאוחרת אל המלון, וחושך בחוץ, אנו נרדמות בצפייה לבוקר ולנוף שיתגלה אלינו מהחלון.

לעיתים אנחנו נהנות להתבטל בחדר, לבלות את הזמן בהתבוננות דרך החלון שעה ארוכה כדי לבלוש אחר הנעשה בחוץ. ולפעמים זו הצצה חטופה בין היקיצה וההכנות לעזיבה. אבל עדיין לנוף הנשקף מבעד לחלון יש חשיבות בבחירת החדר. כמו שיודעות המטיילות האנגליות מהמאה ה-19, אין כל טעם בחדר מקסים עם נוף מכוער. בחלוף הזמן קורה לא פעם שזיכרון הנוף שנותר לנו ממקום הוא הנוף של הבוקר מהחדר במלון.

צילומים: אילנה אפרתי ©