עוד בתל אביב, לפני שיצאנו לדרך לירושלים, דליה אמרה לנו: ״מדהים איך חטפו לנו את ירושלים״. היא נזכרת באווירה האינטימית החילונית שאפיינה את העיר המערבית בימי לימודיה באונברסיטה העברית בתקופת טרום הכיבוש. מאז ילדיה גדלו, בגרו ועזבו את העיר לטובת תל אביב. כמו רבים מחבריה גם היא היגרה מערבה. לדבריה "החוטפים" הם הדתיים אשר שינו את חיי היום יום  בעיר, את נוף הרחוב ששינה את צבעו, ואפילו את תמהיל המסחר. עכשיו, כמתבוננת מבחוץ, דליה רואה את ירושלים שוקעת שוב  אט אט אל הפנאטיות הדתית העוני, והסגירות שאפיינו אותה בתקופות קודמות כמו שכתבנו כאן  (על הסב שהגיע במאה התשע עשרה). איך נראית ירושלים של היום? איך מתאזנים המרכיבים השונים של האסטטיקה המקומית? כמבקרות מבחוץ, ניסינו להגדיר את הסגנון הייחודי של העיר, את הניגודים העזים שבה, את האור והצל.

לכבוד יום ירושלים שחל השבוע יצאנו אחרי עשרים שנים אל העיר העתיקה לשוטט בסמטאות הצבעוניות, כמו תיירים, בליווי מורת הדרך שלנו מיכל, אשר גם היא חולקת את חייה קצת כמו תיירת מקומית בין ירושלים לשיקגו.

אנחנו שאת הגלביות הראשונות שלנו בתור נערות קנינו בעיר העתיקה בשנות השבעים, זוכרות את סלי הנצרים, תיקי העור בעבודת יד והקרמיקה הארמנית עם המוטיבים הכחולים שהוסיפה צבע לסרוויסים הלבנים של נעמן. עכשיו גילינו מחדש את הסמטאות השוקקות, את הסוחרים מסבירי הפנים שסיפרו לנו שוב על מקורות המוטיבים של הרקמות הפלסטיניות השונות.

ביקרנו גם בפוטו אליה הקיים כבר כמאה שנים, נברנו בהדפסות חדשות של התשלילים הישנים שצילם הסבא בתחילת המאה הקודמת, וראינו את מגוון האנשים המרתק של ירושלים. האם כל זה יכול להתקיים כיום רק בתמונות?

אימג׳ היסטורי שהפך למקור ההשראה מקומי לאוסף האביב של אילנה אפרתי

דמות הגבר הערבי לבוש בשמלת הגלביה המזרחית אוטנתית ומעלי מקטורן גברי  אירופאי, בעניינו חיבור אולטמטיבי בין מזרח למערב!

בחנויות התבלינים החשוכות הרחנו שוב את הריחות המשכרים.

אצל סוחר רהיטי דמשק העשויים עץ אגוז כהה ומקושטים במעשה אומן במוטיבים של צדף התעניינו איך מגיעים הרהיטים למרות המצב בסוריה. מסתבר שלמסחר כוחות קיומיים חזקים והוא מתקיים גם בזמנים קשים, אפילו תחת מלחמת אזרחים. רק עכשיו, הוא מספר, הרהיטים עושים את הדרך מדמשק אל תורכיה, ומשם דרך הים לישראל.

הסיור הירושלמי שלנו עורר מחדש את עולם האסטטיקה של ירושלים, לא רק חילונית וחרדית, לא רק חדשה וישנה, לא רק עימותים וחשדנות. בעינינו בלטו דווקא בעלי המלאכה הקטנים, הסוחרים והאמנים, שמשמרים את האסטטיקה הייחודית – ומעוררת התקווה – של העיר.

© צילום: אילנה אפרתי. כל הזכויות שמורות.