מסע לאסתטיקה של הגירה

מהגרים הם מאז ומעולם נושא פוליטי רותח. בארץ אנחנו פותחות  את העיתון מדי יום למאמרים סוערים בעד ונגד מהגרים מאפריקה, מאמרים על קשיי ההשתלבות של מהגרים מרוסיה ומאתיופיה, על תחושת הזרות ועל קשיי ההסתגלות. המונח הטעון 'מהגר בלתי חוקי' הפך לא תקין פוליטית, ואפילו סוכנות הידיעות איי.פי. החליטה להפסיק להשתמש בו. גם באירופה לא חסרים ויכוחים על מהגרים ששוטפים את חופי איטליה בחיפוש אחר חיים טובים יותר. הקרבות בסוריה, לדוגמא, הכפילו פי 5 את מספר המהגרים הסורים שהידפקו בשנה האחרונה על גבולות האיחוד האירופי.

IMG_4160

נמל הסירות של סן פרנסיסקו

כל זה ידוע. אך מי חושב על הערך האסתטי של ההגירה? אנחנו חשבנו על תרומת המהגרים ליצירת אסתטיקה מיוחדת ומקומית כשביקרנו בסן פרנסיסקו, עיר שלאורך המאה האחרונה איחדה מהגרים ממקסיקו, איטליה, סין, יפן ומדינות האוקיינוס השקט, וגם כמובן אמריקאים מאיזורים אחרים במדינה. כדי לתאר את סן פרנסיסקו לא היינו משתמשות דווקא במונח 'כור היתוך' שנפוץ כל כך בארץ. מה שיפה בעיר הוא דווקא הניסיון של כל קהילה לשמור על ייחודיות תרבותית, על גאוות יחידה בתוך המכלול העירוני. ביקרנו באיזור המיסיון, The Mission, ששואב את שמו ממיסיון קתולי 'עתיק' במונחים אמריקאים הממוקם בליבו. זו הייתה שכונת מהגרים ענייה. בעיקר נשים סבלו מקשיי ההגירה, מאפליה פוליטית וחברתית, ונאבקו לשוויון ולזכויות. המאבקים האלה מתוארים בציורי קיר מרהיבים שמביאים אל קירות השכונה את האסטטיקה הדרום-אמריקאית של הצייר המפורסם דייגו ריביירה שגר בעיר יחד עם אשתו הציירת פרידה קאלו. שני הציירים אהבו את סן פרנסיסקו מאוד. דרך הקירות המתארים סצנות של כאב ותקווה עולמם האסתטי של המהגרים פרץ את גבולות המוזיאון והפך לחלק מהחיים.

IMG_4248

ציורי קיר ברחוב באלמי

IMG_4251

ציורי הקיר מתארים סצנות דרמטיות מחיי העיר והמהגרים

IMG_4255

ציור קיר המתאר כוכבי קולנוע מקסיקני ודרום אמריקאי

IMG_4246

מדי כמה שנים אמנים חדשים מציירים ציורי מחאה חדשים מעל אלה הקודמים, כך שקירות סמטאות הרובע מתעדכנים כל הזמן

הרובע האיטלקי ממוקם באיזור אחר בעיר, לאורך שדרות קולומבוס (ומה יותר סמלי מכך, הרי קריסטופורו קולומבו היה בן העיר ג'נובה). שלטי הרחוב כתובים באיטלקית. אין צורך אפילו להוסיף את הכותרת 'ליטל איטלי', השילוט מציין מפה קטנה של איטליה להזכיר למבקרים לאן הגיעו. זוהי שכונת הביתניקים, ונראה שהם לפחות נהנו מקפה טוב, בבתי הקפה האיטלקיים עד מאוד, קפה מריו וקפה טרייסטה, שקולים את הפולים בעצמם. גם פרנסיס פורד קופולה הוא בן השכונה ומארגן בה מדי שנה פסטיבל רחוב איטלקי. הופתענו לראות שגם קרון הרכבת החשמלית העוברת לאורך הנמל ובלב העיר הגיע ממילאנו (נבנה בסוף המאה ה-19!) וכל הכיתובים בו באיטלקית. אולי כך הנוסעים בו מרגישים יותר בבית.

IMG_4178

שכונת האיטלקים

IMG_4179

בר ווזוביו המיתולוגי

IMG_4189

הקפה השכונתי של מריו

IMG_4167

קרונות החשמלית ממילאנו


על הרובע הסיני לא נספר הפעם (בין היתר בגלל שהשכונה דומה באופן בלתי מפתיע לצ'יינה טאון אחרות בניו יורק ובלונדון, אפילו אם פה האווירה פחות תיירותית). דווקא השכונה היפנית, Japantown, מעניינת במיוחד כי האסטטיקה המינימליסטית והמודרניסטית המאפיינת את ערי יפן ניכרת ברחובות. בנייני בטון קובייתיים, גנים קטנים מרוצפים בחלוקי נחל, ומרכז קניות מודרני שבליבו מעיין פגודה יפנית וגן זן קטן. בר סושי קטנטן, של זוג קשישים יפנים, מוסיף לאותנטיות של החוויה. לדעתנו היפנים עשו ככל יכולתם כדי להתרחק מהקיטש הסיני. כדי לראות היבט עתיק וטבעי יותר של תרבות יפן נסענו אל פארק גולדן גייט, שם נמצא גן התה היפני: מגונן למשעי עם מגוון צמחים יפניים הזוהרים בצבעים עזים על רקע השמיים האפורים, האטרקציה העיקרית של הגן היא כמובן בית התה המסורתי, בו אפשר לשתות תה יפני טוב באמת ולשכוח לרגע את אמריקה (כדאי להתעקש לקבל את התה בכוסות החרסינה המעוטרות, ולא בכוס נייר חד פעמית בסגנון המקומי).

IMG_4382

בית התה היפני בפארק

IMG_4389

גן זן יפני

מה היה היחס למהגרים המקסיקנים, האיטלקים, הסינים, היפנים בסן פרנסיסקו לאורך מאה השנים האחרונות? האם תמיד התקבלו בכבוד, האם תמיד התרבות שלהם נראתה כחלק בלתי נפרד מהמרקם העירוני? התשובה לכך שלילית, כפי שמרמזים ציורי הקיר. ובכל זאת, לנו כמתבוננות מבחוץ סן פרנסיסקו נראית כמודל טוב למדי של חברה ליברלית (שלא לדבר על היחס האוהד לקהילת הגייז בשכונת קסטרו). למרות מחיר הליברליות – חסרי הבית הרבים ברחובות, הפשע והסמים – לדעתנו האסתטיקה של המהגרים בסן פרנסיסקו מדגישה את היופי והאנושיות שבחברת מהגרים בינלאומית.

ולסיום: השבוע הבלוג התחדש בעיצוב מחודש, ספרו לנו מה דעתכם! וגם, אל תשכחו לבקר בדף הפייסבוק שלנו.

תמונות: אור רוזנבוים, 2013

5 תגובות ל-“מסע לאסתטיקה של הגירה

  1. שלום אילנה ואור,
    קודם כל זה מקסים ומפעים לראות פעילות משותפת של אמא ובת, כמה יופי יש בשיתוף הזה!
    הבלוג בצורתו הנוכחית יותר מוצלח ונראה כאילו התקשורת שלכן עם הקוראות והקוראים יותר פתוחה וידידותית. מעניין לראות גם את תרומת הטכנולוגיה לשינוי הזה. תודה על בלוג מלומד ומהנה. ורד

    אהבתי

  2. אילנה ואור היקרות,הרשו לי להשתמש בצרוף מילים או יותר מדוייק לומר ,מונח הלקוח משפת הפייסבוקיסטים….מגה לייק!טרם ביקרתי בסן פרננסיסקו. רבים טוענים שזו העיר היפה ביותר באמריקה ויש הטוענים שזו אחת מהפנינות היותר חינניות על המפה העולמית.כשהגענו לניו יורק סימנתי לנו מס ייעדים שלא כדאי להחמיץ בתקופת השהות שלנו כאן…,סייעתם לי לקבוע סדר עדיפות ,אז ראשית תודה ושנית אשמח מאוד אם "תסמנו" את ניו יורק כיעד למסעות בגארדרובה.

    אהבתי

  3. לאילנה (ולאור)
    קשה לי מאוד להביא תגובה עניינית. אני מקנאת נורא, מקנאה… וכו' .
    כל פוסט שלכן שמתווסף, הוא לֶבֶנה חדשה בקטקומבה שלי…

    אהבתי

  4. גם קופצים למקומות מעשירים ורחוקים יותר וגם מדלגים לעבר החידושים הטכנולוגיים . מי כמוני יודע איזו דרך עשיתן (בעיקר , את, אילנה).אבל כמה שהיה כדאי, לנו הקוראות!

    אהבתי

    • תודה שמחות לשתף

      אילנה אפרתי דיזנגוף 266 תל אביב 03-5465905 בתיאום פגישה מראש בלוג: masaot.com Ilana Efrati 266, Dizengoff St. Tel Aviv +97235465905 blog: masaot.com

      ב-Apr 20, 2013, בשעה 10:08 PM,

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s