לכבוד יום האישה ביקרנו במילאנו בגלריה-חנות שנולדה מרעיון של אישה אחת, קרלה סוצני.

שינויים רבים עברו על הרחוב הקטן והצדדי הזה במילאנו, שבימים הקודמים להגעתה של הגב' סוצאני תיפקד כרחוב מוסכים ומסחר זעיר של כלי עבודה ובעלי מלאכה. עם השנים הפך למדרחוב שופע בוטיקים ובתי קפה אופנתיים, בפאתי איזור מתפתח עם קו האופק מתחדש המשתנה במהירות. פתאום הטרנד הגיע גם לשדרות קומו, ולתחנת גריבלדי הנשכחת הסמוכה, והשכונה הפכה לעוד איזור נדל"ני מודרני בעל מגדלים רבי קמות בסגנון המוכר היום בכל עיר גדולה מתל אביב ועד שנחאי.

מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, כאשר החנות בשדרות קומו 10 החלה לפעול כגלריה אלטרנטיבית מעל מוסך פעיל של מכוניות רנו, המקום הפך לקומפלקס עיצוב רחב ידיים, החולש גם על הבניין מעברה השני של החצר הפנימית מוקפת הצמחייה.

היום זה עולם קטן של אישה עם טביעת אצבע מאד ייחודית. אוסף הפריטים המוצג בחנות, או אולי עדיף לומר גלריה המשמשת כמעיין מרכז עיצוב יותר מאשר כמרכז מסחרי, משקף במובהק את טעמה האישי והעדפותיה העיצוביות של סוזאני. כל עונה מוצגת בחללים הרחבים בחירה הקפדנית של פריטים, רובם בשחור ולבן, ואשר נבחרים מתוך אוספיהם של מספר מעצבים מצומצם.

אנחנו אוהבות לחזור לקורסו קומו. האווירה הדקורטיבית מזכירה את שנות החמישים. מעיצוב החללים ועד הגרפיקה המלווה, מהלוגו ועד האריזות ושאר האלמנטים המודפסים, הכל מעוצב כרישום ידני, לא לגמרי מדוייק, גיאומטרי אך אקראי. מין שירבוט של מטרה בשחור לבן ואדום. דווקא המראה הלא-ממוחשב מוצא חן בעינינו.

לצד בית קפה ומסעדה נמצאת הגלריה הנרחבת המתמקדת בעיקר בצילום. עכשיו מוצגת שם תערוכת צילום של הצלם Alfa Castaldi-

הפעם גילינו גם חלל תצוגה קטן אשר בו מוצגת כרגע מחווה למעצב החדש של דיור ראף סימונס הבלגי שהיה עד לאחרונה מעצב הבית של ג'יל סנדר.

מעל הגלריה הקטנה נמצאת חנות הספרים האיכותית המתמחה בעיצוב, צילום, אומנות, אופנה ומגזינים.

מעניין לראות את הטרנספורמציה, לאורך השנים, ממוסך לגלריה ולחנות ובית קפה, ולאחרונה גם לבית מלון קטן בבנין הפונה אל הרחוב, ובו שלושה חדרים בלבד ומשם שמו. למרות כל החידושים והשינויים, רוח הדברים נותרה בעינה. גם חנות הבגדים היא סוג של גלריה בה ניתן למצוא חללים שונים המוקדשים למעצבים ששבו את ליבה של סוזאני, ביניהם איזדין אלייה, שהוא אולי המעצב המועדף על בעלת המקום.

בעינינו קסמו הגדול של המקום הוא האינטימיות וחוסר המאמץ הניכרים בו. גם האוירה הלא נוצצת מדי הופכת את השיטוט במקום לחוויה תרבותית שלא רק למטרות קניה. נראה שזו מטרת הקומפלקס שהפך עם השנים למוקד עלייה לרגל, ממש 'מכה' של שוחרי העיצוב, והפך את האיזור כולו לנקודת התיחסות עיצובית יציבה וחשובה בנוף העיר מילנו.

צילומים: אילנה אפרתי 2013.

http://www.10corsocomo.com