מעשה האמנות הראשוני מעתיק את הטבע, יוצר דימוי מלאכותי ומתוכנן. קיר אבן וכתמי צמחים על בד העשוי סיבים טבעיים, מעוררים שוב את המתח בין המלאכותי לטבעי ובין האותנטי למזויף. האבנים הפשוטות נאספו בשדה הפתוח ונערמו, בידו של הבנאי, לקיר מסותת ויציב. פרחי השדה נאספו, בידו של האמן, והונחו על בד הכותנה כדי להותיר בו חותם. הצילום מאתגר את המתבונן לתהות האם הטבע המאורגן יכול לשמור על מהותו האותנטית גם בכסות חדשה, אנושית, מלאכותית. אולי, כמו הצל הנופל על הבד והאבן, גם יצירתו של האדם יכולה להפוך לחלק מן הטבע, להשתלב במראה ההרמוני, ולהשתנות בהתאם לעונות השנה ולאור השמש. בין הטבעי למלאכותי מסתתר הרגע האותנטי, המשקף כנות ואמת פשוטה.
מתוך התערוכה 'אני אף פעם לא הפסקתי לראות עננים', אילנה אפרתי לגלריה פריסקופ. © כל הזכויות שמורות.
אכן, לגמרי פילוסופי במהות. ידיד שהוא צייר, אמר לי; "אמנות -אמנות הציור, היא בבסיסה קודם כל אור וצל. תתרגלי עד בלי די, תתבונני עד בלי די, רק באור וצל". אוי כמה עמל נדרש מאדם כדי להגיע לאמת הצרופה שהיא כה קלילה ומובנת מאליה בטבע הדברים. אתן, השתיים, נוגעות כל העת, במהות. שאפו.
אהבתיאהבתי