שמי הכפר הפתוחים והרחבים, חפים מגגות הבניינים ומחוטי חשמל, מעודדים את המתבונן לשכב על העשב הירוק ולהביט בעננים. שעות ילדות ארוכות ועשירות בזמן עברו בהתבוננות חולמנית בעננים החולפים והמשתנים ללא הרף, ובגילוי דמויות וצורות בין הכתמים הלבנבנים. הענן הוא הצורה האבסטרקטית המיידית ביותר בחיי היומיום, כמו כר רך המשמש מצע נוח למחשבות וזיכרונות אישיים. בד המשי מכוסה בכתמי פירות עסיסיים בגוון כחול עמוק, כמו שמי חורף מלאים ענני סערה. התבוננות עמוקה חושפת צורות חמקמקות וכתמים אקראיים שהופכים תחת עינינו לרגע של חלום. כמו צורתם המקרית של העננים המתערבלים בשמיים, גם כתמי הטבע שנותרו על הבד מזמינים לחלום על רגעים שחלפו בעודנו מתבוננים בהתחדשות המתמשכת של הטבע.
מתוך התערוכה 'אף פעם לא הפסקתי לראות עננים'. אילנה אפרתי לגלריה פריסקופ. © כל הזכויות שמורות.
