מסע פציפיסטי אלגנטי

מסעותינו בפאריז הובילו אותנו לרחובות הקטנים של העיר, אל הגלריות הנחבאות שלה המציגות אמנים נסתרים, אמנים שנסתתרו מה'רחוב הראשי' של התרבות. לעיתים קרובות דווקא אלה מציעים אמירה יותר רעננה ומעניינת מאשר האמנים ה'קנוניים', המוכרים, שעבודותיהם מעטרות כל מוזיאון ברחבי העולם. אנחנו נוהגות לפקוד את הגלריות הקטנות בהן מתגלה הדופק התרבותי של העיר.

ראש העיר, או סאטירה על בעלי השררה. שס-פוט

הגנרל של שס פוט.

הפסל הצרפתי ז'אן ז'ול שס-פוט Chasse-Pot (נולד בשנת 1933 כפול ראנסייאק ונפטר לפני כשנתיים) אימץ את שמו של הרובה ששימש אותו כחייל במלחמת אלג'יר. הרובה הזה, דרך אגב, הומצא בשנת 1866 ונחשב לבלתי מנוצח. למרות הרובה, הצרפתים כמובן לא היו בלתי מנוצחים. רק חמש שנים לאחר מכן הצרפתים נחלו הפסד מזהיר (אולי לא באשמת הרובה) במלחמתם נגד פרוסיה של ביסמרק. ובחזרה לשס-פול: רק שנים אחרי שחזר לצרפת ממלחמת אלג'יר, בשנת 68 (שנה מכרעת בתרבות ובאמנות הצרפתית), הוא גילה את אמנותו. אחיו היה הצייר הנודע Bernard Rancillac, שהתמחה בסגנון פופ פיגורטיבי מושפע מאנדי וורהול ואמנות אמריקאית. שס-פוט בחר בדרך אחרת. את פסלי עיסת הנייר הענקיים שלו הוא כינה 'משעשעים', אולי שובבים היא המילה המתאימה.

בורגני חביב. שס פוט

בורוקרט בורגני, שס פוט

הפסלים המציגים דמויות עגלגלות ובעלות נפח, לא מזכירים את עבודתו של בוטרו. ה'אחים' של שס-פול, כפי שהוא קרא להם, היו דמויות בעלות אמירה חברתית ופוליטית. ברטרוספקטיבה שהוצגה זה מכבר בגלריה פריזאית, כשנתיים לאחר מות האמן, ניתן להבחין בדמות אחת שחוזרת שוב ושוב בעבודתו של שס-פול: אדם מכובד, מלא בעצמו ורשמי עד גיחוך, ויחד עם זאת מעט מטופש, פרובינציאלי, כמעט חביב בהתעקשותו להראות חשוב. לעיתים זהו 'ראש העיר הים תיכוני', לעיתים עורך דין או נוטריון, לעיתים זה מועמד לבחירות המחזיק פוסטר עם דמותו הקורנת. האווירה תמיד דומה, המעמד הפוליטי החשוב תמיד זהה.

'גם אני מועמד'. שס פוט

 בורגני וכלבלבו. שס פוט

שס פול אינו רק שם של רובה, חוויה אישית של האמן. מדובר למעשה במחאה פוליטית עיקשת שמסתתרת מאחורי רובה נוסטלגי, מאחורי דמויות של 'מכובדי העיירה' המזכירים משום מה את הגנראל דה גול ( גם אם האמן מכחיש את הקשר!). שס פול, שכמו רבים חזר מהמלחמה פציפיסט מושבע, ניסה להראות את הצד המטופש של הכוח, את האיוולת שבחיפוש אחר כבוד והוקרה לאומית. הגנראל עטוי הסרט בצבעי הרפובליקה לא נראה לנו מעורר השראה או הערכה לפועלו. הוא נראה מלא בחשיבות עצמית, אטום ומנותק. הדמות הכמעט קריקטורית לא נראית מכובדת, אלא מכמירה ומטופשת.

חייל ורובה. שס פוט

זוהי אולי הביקורת החדה ביותר של הכוח הפוליטי: אל לנו ליפול במלכודת התארים, ההוקרה, והסרטים בצבעי הדגל. לעיתים קרובות האנשים שמתעטרים בהם אינם ראויים למידת ההשפעה שניתנה בידיהם. וכמובן, קשה לפספס את המראה ה'קרנפי' של הגנרל במדים שמופיע במגוון עבודות של האמן. האם ניכרת כאן השפעתו של אזן אונסקו, המחזאי הרומני הגולה בפאריז, שהפך את רעיון ההתקרנפות הפוליטית למטבע לשון מרכזי בהוויה התרבותית המערבית?

גנרל או קרנף? שס פוט

ומלבד המסרים החתרניים, העבודות של שס-פוט מרשימות בזכות ההשקעה הדקדקנית בפרטים הקטנים של הלבוש וההופעה שהופכים את הדמויות שלו לנציגים משעשעים של הבורגנות הצרפתית. בדי החליפות וחולצות הגברים, ההדפסים המדוקדקים והמרקמים המתוחכמים, הכובעים והתיקים הופכים את האמנות של שס-פוט להצהרה עיצובית. המסע בין ה'אחים' של הפסל הוא מפגן של וירטואוזיות, שיק, ומחאה פציפיסטית ופוליטית רלבנטית .

בסטודיו של האמן שס פול בפאריז

תגובה אחת ל-“מסע פציפיסטי אלגנטי

  1. מרשים מאד. אכן אמן מדהים. זו חויה לראות לא רק את העבודות אלא גם את סביבת העבודה שלו. ידוע לכן אם יש לו אתר או מקום ברשת בו הוא ציג את עבודותיו ?
    דפנה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s