מסע לערי הטקסטיל (1)

פרטו

היום נתחיל סדרת רשימות חדשה של 'מסעות בגארדרובה', מסעות אל ערי הטקסטיל החשובות בעולם. הפעם יצאנו לגלות את העיר פרטו (Prato) בטוסקנה שבאיטליה. פרטו שבפאתי פירנצה הפכה מעיר מפוארת, יצרנית של צמר איכותי שנודע ברחבי העולם, לעיר מנומנת המתמודדת עם הגירה וגלובליזציה מסחרית. עוד מימי הביניים ייצור הבדים בעיר היה בעל ערך כלכלי רב, עד שפרטו כונתה ׳מנצ׳סטר של טוסקנה׳.באופן מסורתי ייצור הבדים בעיר התבסס על מגוון רחב מאוד של מפעלים ובתי עסק קטנים מומחים לבדים באיכות יוצאת דופן. עד לפני חמישים שנה פרטו נקראה  ׳העיר בעלת מאה הארובות׳, ונודעה כמרכז תעשייתי חשוב. ממאה ארובות הלבנים האדומות, ששימשו למנועי מכונות הטוויה והאריגה, נותרו כעת רק שתיים או שלוש המקשטות את העיר. אחת מהארובות נמצאת במוזיאון הבדים שבמרכז העתיק של העיר.

מוזיאון הטקסטיל בפרטו

מוזיאון הבדים ממוקם במבנה בעל ערך היסטורי, בו שכנה תחנת מים מימי הביניים, שהפכה לאחר מכן לאחד ממפעלי הבדים החשובים בעיר. כיום, מפעל הבדים נסגר והפך לאתר של 'ארכיאולוגיה תעשייתית'. במוזיאון האלגנטי והחדיש ניתן לראות כיצד הופכים סיבים שונים, כותנה, צמר, משי וויסקוזה (בד המיוצר מחומר טבעי בתהליך כימי, שהפך למנוע צמיחה חשוב עבור תעשיית הטקסטיל האיטלקית.) כמו כן מוצגת תערוכה זמנית של צילומים המראים פועלי טקסטיל בתחילת המאה שעברה, שעבדו בפרטו. 

פועלי טקסטיל בפרטו בתחילת המאה העשרים. צילום Giuseppe Guanci

פועלי טקסטיל בפרטו ממיינים חוטי צמר, תחילת המאה העשרים. צילום Giuseppe Guanci

נול טוויה ידני, מוזיאון הבדים בפרטו

בקומה העליונה של המוזיאון ראינו דוגמאות של בדים שנארגו בפרטו, לצד דוגמאות של סגנונות אריגה ממקומות אחרים שסיפקו השראה לאורגים המקומיים. אורגים מפירנצה השכנה וגם מפרס מסין ומהאימפריה העותומנית השפיעו על הדוגמאות הססגוניות שיוצרו במפעלי פרטו.

בד שנארג בפרטו במאה ה-16

בד בסגנון מזרח אסיה, שנארג בפרטו במאה ה-16

בד בסגנון פיורנטיני באריגת ז'קרד

ראינו כיצד המצאה צרפתית השפיעה באופן ניכר על התפתחות האריגה הטוסקנית: בד הז'קרד שנקרא על שם ממציאו ז'וזף מריה ז'קרד מהעיר ליון שבצרפת. ז'קרד תיכנן בשנת 1752 נול אוטומטי מיוחד לטוויה מתוחכמת במיוחד המאפשרת יצירת דוגמאות צבעוניות מגוונות. ההמצאה הזו הובילה להתפתחות תעשייתית בזכות התפעול הפשוט של הנולים האוטומטיים לעומת אלו הידניים המסורתיים, וגם עודדה יצירת סגנונות חדשים במפעלי הבדים האיטלקים שזכו להצלחה עולמית.

נול אוטומטי עם כרטיסיות 'ממוחשבות', פרטו

תנור הקיטור שהפעיל את נולי האריגה במפעל, פרטו

אחרי מלחמת העולם השניה, תעשיית הטקסטיל זכתה לתנופה מחודשת עם גל הגירה משמעותי מסיציליה ומאזורי דרום איטליה. המהגרים החדשים עבדו במפעלי הבדים, שגדלו וצמחו מבתי ייצור משפחתיים לתעשייה של ממש. אוכלוסיית העיר גדלה באופן ניכר, ועם המהגרים החדשים הופיעו גם תופעות פחות רצויות, כמו בנייה לא חוקית, לעיתים של רובעי מגורים שלמים. כך הפכה פרטו מעיירה קטנה בפאתי פירנצה לעיר גדולה ומפותחת בפני עצמה. בשנות החמישים והשישים פרטו חזרה להיות מרכז טקסטיל חשוב, אחד הגדולים באיטליה. תהילתה של תעשיית הטקסטיל בפרטו הגיעה למרחקים, והיא הייתה לחלק חשוב מקמפיין ׳מייד אין איטלי׳ (Made in Italy) של הממשלה האיטלקית, המנסה לסייע לתעשייה המקומית בתחרות נגד ייצרנים זולים יותר ברחבי העולם. אולם גם פרטו סבלה מהתחזקות תעשיית הטקסטיל בסין, המציעה ליצרני אופנה ברחבי העולם בדים זולים וזמינים. עוד על כך ברשימה הבאה בסדרה.

בד קטיפה מודרני המיוצר בפרטו

מוזיאון הבדים בפרטו, מימי הרנסנס ועד ימינו

מוזיאון הבדים בפרטו
ותוספת קטנה לקינוח:
Osteria Cibbè

6 תגובות ל-“מסע לערי הטקסטיל (1)

  1. פינגבק: למה אנחנו כותבות? |·

  2. פינגבק: מסע אל החולצה הבנגלדשית |·

  3. פינגבק: מסע אל סוף העולם  | מסעות בגארדרובה·

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s