השבוע קראנו בעיתון שהנשיא לשעבר משה קצב, שהורשע בעברות אונס, מסרב ללבוש את מדי האסיר כמחויב בעת ביקורים משפחתיים. נכונותו לוותר על הביקורים למען העיקרון שלא ללבוש מדים עוררה בנו עניין בהיסטוריה של המדים כסמל חברתי.

שוטרים איטלקיים: בית האופנה ולנטינו עיצב להם את המדים.

המדים הם סממן ויזואלי לערכי החברה

לבישת מדים מראה על השתייכות לקבוצה מסוימת, או לעיתים דווקא על נידוי חברתי. המדים מייצגים סמלים וערכים בתוך החברה בה הם פועלים. קוד הלבוש האחיד, המקובל על מי שלובש את המדים וגם על יתר החברה, יכול להיות ביטוי לביטול האישיות האינדיבידואלית למען השתייכות לקבוצה. האדם אינו עוד הוא עצמו, אלא חלק ממערכת חברתית. הבגד מעניק לאדם תפקיד, מעמד, משמעות. יש מדים המעניקים כוח, ויש כאלה שדווקא שוללים אותו. אך מעל הכל, המדים מעניקים תרגום חזותי להסכמים הסמליים עליהם מושתתת החברה.

מדי חיילים היסטוריים. המדים עזרו לזהות את החייל בקרב, וליצור אחידות בין החיילים.

מדים מקצועיים

לעיתים קרובות מי שלובש מדים משתייך למקצוע בו נהוג קוד לבוש מסוים. סקירה היסטורית מוכיחה ששופטים ועורכי דין מתעטפים בגלימות שחורות כאמצעי לבדל עצמם משאר האנשים. והמדים מהווים אם כן ביטוי לגאוות המקצוע. ברשות הציבורית שוטרים, סוהרים וחיילים לובשים מדים כדי להראות בפומבי את מחוייבותם לציבור הרחב. 'משרתי הציבור' לובשים מדים כדי להראות שאינם פועלים באופן עצמאי אלא בחסות החברה או המדינה כולה. מדי החיילים עוזרים לזהות במהירות מי 'משלנו' ומי 'האויב'.

שוטרים אמריקאים.

מדים כסמל להשתייכות ולנידוי

הנורמות החברתיות משחקות תפקיד חשוב עוד יותר כאשר חובת לבישת מדים אינה מתקבלת ברצון על ידי הלובש, אלא בכפייה. מדי אסיר נועדו לשמש אות קין, סימן לכך שמי שלובש אותם מנודה מהקהילה. שלילת זכותו של האסיר לבחור את בגדיו מסמנת אותו כמי שנענש ולכן אינו עוד חלק מהחברה, לפחות באופן זמני. כאשר הנשיא לשעבר משה קצב כופר בחובתו ללבוש את מדי האסיר, זו לא רק בחירה אסתטית או פרקטית. הסירוב מבטא חוסר הכרה בפשע, בסמכותה של החברה לסמן את האדם כפושע, ובעונש עצמו. כאשר האסיר מתעקש להמשיך ללבוש חליפת עסקים כהה הוא משדר 'עסקים כרגיל' ומעמיד פנים שהוא עדיין שייך לעולמם המכובד של המנהיגים, ומשתמש במדים כדי לערער את סמכותה של המדינה, ומסרב לקבל את מרותה. כשקצב מסרב להחליף את חליפת המצליחנים במדי האסיר הוא מבטל את זכותה של החברה להוקיע אותו מתוכה, אך בו בעת גם מתכחש להשתייכותו אליה.