האם כיום כאשר תעשיית האופנה היא גלובלית עדיין קיימת הבחנה כה ברורה בין סגנונות של מקומות שונים בעולם? או אולי הגלובליזציה של האופנה ורשתות הביגוד העולמיות יצרו סגנון אחיד? בכל עיר בעולם אפשר למצוא חנות של זארה, גאפ, מקס מארה, גוצ'י, פראדה ואיב סן לורן. אפשר לטעון שהמותגים האלה מייצאים אופנה מקומית מאיטליה, צרפת או אנגליה לכל העולם. אבל אולי המותגים העירוניים הגלובליים יוצרים מציאות חדשה, לא מקומית אלא קוסמופוליטית?  המציאות הבינלאומית הזו לא משותפת לכולם, אלא למעמד הביניים הגלובלי שנוסע בעולם ובוחר באופנת המותגים הבינלאומיים להביע זהות חדשה, על-לאומית. לכן מעניין לראות כיצד מתלבשים אנשים במרכזי הערים, ובעיקר בשדות התעופה: האם יש סגנון מקומי, או שכולם לובשים אותם בגדים בשינויים קלים?

האם סגנון הלבוש הפך גלובלי? בתור לדלפק בשדה התעופה, 2011

אפשר לחשוב על אופנה בשני מימדים: מוצר צריכה מסחרי, או כלי לביטוי אישיות. מצד אחד, הבגד הוא תוצר של תהליכי ייצור ומשמש דוגמא טובה לשינויים בתעשייה המודרנית: האופנה עברה מייצור בייתי בידי בעלי מלאכה קטנים, לייצור בקנה מידה בינוני במתפרות מקומיות, לפסי ייצור המוניים במפעלי ענק ברחבי העולם. מצדו השני של המטבע עומדים הצרכנים, אותם אפשר לתאר כקורבנות פסיביים של דיקטטורת הטרנדים, או כאנשים בעלי טעם ויכולת בחירה המשתמשים בלבוש כאמצעי להביע את עצמם, את תרבותם או דתם. גם אם מערכת הייצור של הבגדים הופכת הומוגנית והמונית יותר, האדם המתלבש יכול עדיין להביע התנגדות לתהליך הזה על ידי שימוש ביכולת הבחירה האישית. כפי שאליסון בודרום מסבירה בספרה האריג הלאומי: אופנה, בריטיות וגלובליזציה הפלורליזם הנובע מהמגוון האנושי ברחבי העולם משמש בלם לתהליכי ההאחדה שנובעים בהכרח מהגלובליזציה של תעשיית האופנה העולמית.

אנשים גלובליים. שדה תעופה, 2011.

מה הלבוש אומר על הלובש בעידן הגלובלי? באולם הנוסעים, 2011.

בעולם בו תאגידים בינלאומיים מאפיינים את סגנון הלבוש שלנו יותר מהתופרת הביתית, רבים סבורים שחשיבותו של צרכן האופנה רק גדלה. רכישת פריט אופנה היא לא רק בחירה עיצובית בין בגד אחד למשנהו, אלא גם בחירה בין ערכים מסוימים המגולמים בבגד. אם קניית פריט בזארה נובעת מרצון להיות חלק ממעמד ביניים עירוני גלובלי, הרי שקניית פריט מיד שנייה מראה על תמיכה במיחזור וחיסכון אקולוגי. דווקא המבחר העצום המאפיין את עולם האופנה מעניק כוח רב יותר לצרכנים. כך פעולת רכישת הבגדים אינה רק הנאה, הכרח, או גחמה. מדובר בבחירה אתית לכל דבר, המגלמת בתוכה אמירה מסוימת על האופן בו אנו רואים את עצמנו כחלק מהעולם בו אנו חיים.

אופנה גלובלית או לוקלית? שדה התעופה, 2011.