מסעותינו בקיץ הגשום הפריזאי הביאו אותנו לסייר במוזיאונים הקטנים והנחבאים של העיר. אחת התערוכות המעניינות ביותר בפאריז עכשיו מוצגת במוזיאון בורדל, ביתו של הפסל הצרפתי אמיל אנטואן בורדל. לפחות שלוש סיבות מזמינות את המבקרים לראות את התערוכה: הפסלים והציורים של בורדל, הרטרוספקטיבה של מעצבת האופנה הצרפתייה ז׳רמין קרבס הידועה כמדאם גרה gres, והבניין עצמו שכולל את הסטודיו של האמן וגם מבנים מאוחרים יותר.

אמיל אנטואן בורדל היה פסל מונומנטלי. בהשראת נושאים הרואיים מהמיתולוגיה היוונית ומהתנ"ך בורדל יצר פסלי ברונזה ענקיים שהוצבו ברחבי העולם: בפאריס, בבואנוס איירס, בפולין. ההיסטוריה של העבודות שלו משתלבת בשינויים הפוליטיים של סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים, ורבים מהפסלים נועדו לחגוג את שכרון הלאומיות של התקופה. אולם בורדל היה מאסטרו של פורטרטים. פסלים אחרים, באבן ובשיש, מציגים פנים מעודנות ומלאות חיים, נשים בשמלות עתירות בד, ילדים עליזים, גופים שריריים. ברודל היה מוכשר ביותר, ושתף פעולה עם גדולי האמנים של דורו כמו אוגוסט רודן ופלגייה, אך משום מה אינו ידוע כמותם. ביקור בביתו יכול לגלות עולם חדש של פיסול מודרני רומנטי ומרהיב.

במוזיאון מוצגות גם תערוכות זמניות, והפעם רטרוספקטיבה ראשונה ומיוחדת של מעצבת האופנה מאדאם גרה, שחייה ופועלה מלווים גם הם את מאורעות המאה העשרים לכל אורכה. היא החלה לעבוד בשנות השלושים, באותן שנים בהן שרלוט פריאן ולה קורבוזייה הגדירו סגנון אמנות ואדריכלות מינימליסטי חדש. גם מאדאם גרה יצרה מינימליזם חדש, בו החומר הוא הכל : המבנה, הקישוט וההשראה.

מיריעות בד ענקיות היא יצרה שמלות מינימליסטיות ואלגנטיות המבוססות על טכניקה של קפלים צפופים ועמוקים, מלאי בד ונפח, המאורגנים באופן מתוחכם היוצר שמלה מחויטת ללא חיתוכים, כמעט ללא תפירה.

היכולות הטכניות הגבוהות של תפירת העילית הפכו את מדאם גרה לשם דבר בעולם האופנה הצרפתי במחצית הראשונה של המאה, והיא שכללה את עיצוביה, וכללה חומרים נוספים, כולם על בסיס סריגי ג׳רזי ממשי מצמר או מויסקוזה. המתח והקשר בין הפסלים והשמלות מרשימים מאוד, ומראים כיצד טכניקות עבודה יכולות ליצור מראה וצללית דומים, מחומרים שונים בתכלית.

האלגנטיות של השמלות מאירה את הסטודיו של הפסל באור חדש.

גם המבנה של המוזיאון תורם לחוויה הנעימה. מחד, הסטודיו הישן של האמן, כולו ספון עץ עתיק ומלא בחומרי עבודה, ומאידך אולמות חדשים ומודרניים, בלבן, באבן בהירה ובבטון חשוף, יוצרים מעבר מפתיע מהמאה התשע עשרה אל המודרניות.

המוזיאון משלב בין חדש וישן, בין מבנה וגן.

סופה של התערוכה, באולם בטון אפרפר, מותיר טעם מריר – לעולמה של מדאם גרה לא הייתה המשכיות, וכשפגשה בגיל 80 בשנות השמונים, בית האופנה שלה התפורר וקרס, בתוך חודשים ספורים. איש לא טרח להמשיך את העושר העיצובי שיצרה, להוביל את הידע שלה לעולמות חדשים. אין ספק שהעיצובים שלה מעוררים השראה עד היום, אולם קשה להאמין שרבים חולקים היום את הידע הטכני הנרחב והמרשים של מאדאם גרה, שהפך את העיצובים שלה להישגים אמנותיים אמיתיים.

אלמותית: שמלת יום מבד ג'רזי צמר של מאדאם גרה, פאריז 2011.

התערוכה מוצגת בפאריז עד סוף אוגוסט.
לאתר התערוכה: http://www.parismusees.com/madame-gres/
למידע על שעות הפתיחה של המוזיאון לחצו כאן.