בפאריס הקיץ מתחיל בעשרים ואחד ביולי ונגמר בעשרים ואחד באוגוסט. אלה לא תאריכים מקריים, אלא זו התקופה בה מפעילה עיריית פאריס את ׳חוף הים׳ על גדות הסן (הנה האתר הרשמי), כלומר אלה הם ימי הקיץ הרשמיים של העיר. אך עד העשרים לחודש יולי עוד ירד גשם.
אבל השמש חייכה על העיר כאשר נחנכו החופים, ואיפשרה לפריזאים לשבת בכסאות נוח מפוספסים על החול הזהוב וללגום קוקטיילים צוננים באווירה קייצית. אמנם הקיץ קצר, אך אלגנטי.
ועם כל הרצון הטוב, הגשם אינו מרפה. איך מתלבשים לקיץ קריר וגשום? גופיות ומגפיים, סריגי כותנה וז׳קטים מפשתן, מכנסי כותנה ומעילי גשם צבעוניים. מטבע הדברים אוסף הקיץ הצרפתי לא דומה לבגדי הקיץ הישראלי. אולי יש אכזבה מסוימת בקיץ ללא שרבים אינסופיים. אך אפשרויות הלבוש נרחבות יותר, מגוונות.
ולמרות זאת, הצרפתים כמהים לקיץ, ובונים חופים מדומיינים זו השנה העשירית, ולו כדי להפרד לרגע מהעיר, לשבת על גדות המים, ולדמיין חום עז, מהביל וקיימי, גם בתוך הקיץ הפריזאי העדין והצונן. ובינתיים, במוזיאון הוטל דה ויל מוצגת תערוכת צילומים חביבה על חופי פאריז, ההיסטוריים והעכשווים. נראה שהכמיהה לקיץ אמיתי היא חלק אינטגרלי מהחיים הפריזאיים, כבר יותר ממאה שנה.
ואנחנו פה, לא צריכים ל״כמוה״ כי יש לנו המון קיץ.
אהבתיאהבתי
ואני מדמיינת חוף ים כזה בירושלים, מוכנה לספוג אפילו הפרדה בין גברים ונשים…
אהבתיאהבתי
פינגבק: שנה של מסעות בגארדרובה |·