הפשתן הוא צמח ים תיכוני רב מעלות: פרחיו הכחולים נאים לקישוט, זרעיו טובים לאכילה, ומסיבי הפשתן ניתן לארוג בד איכותי ועמיד. סיבי צמח הפשתן נטוו לחוטים עוד בימי יוון העתיקה. החוטים – מסוג קצר או ארוך – נארגו לבדים שאיכותם נודעה בזכות הקרירות הנעימה שהעניקו בימים החמים. מסיבי הפשתן ניתן לטוות שני סוגי חוט עיקריים, קצר וגס או ארוך ועדין, שיוצרים סוגי בדים שונים. אולם לכל בדי הפשתן אותה תכונה נהדרת של בידוד טבעי בין הגוף לאוויר החם. לכן פשתן הוא אחד הבדים הנפוצים באיזור הים התיכון. עוד בימי התנ"ך הכהנים העבריים נהגו ללבוש שלמות פשתן, ובמוזיאון ישראל ניתן לראות פיסות בד קטנות מתקופת בית שני, העשויות סיבי פשתן.

אריג פשתן עשוי סיבים עבים, מתוך אוסף אילנה אפרתי

פשתן באריגה צפופה, מתוך אוסף אילנה אפרתי

פשתן באריגת אדרת דג, מתוך אוסף אילנה אפרתי

בגדי פשתן היו לבוש לכל המעמדות. גם מצעים מפשתן נודעו כעדיפים במיוחד כי שמרו על קרירות המיטה בימי הקיץ החמים. הקיסר קרל הגדול לבש בגדי פשתן, וישן במצעי פשתן, כפי שמציינת גב' ג'ון האנגרפורד פולן במאמרה משנת 1914 מאמר קצר על בגדי פשתן עתיקים. היא מזכירה שלמרות התפוצה הרחבה של בגדי הפשתן בזמנים רחוקים, רק דוגמאות מעטות שרדו עד לעת המודרנית, בגלל הבלאי הטבעי של החומר, המתפורר עם השנים. בכך גם יופיו: פשתן מתכלה ולכן מתמחזר באופן טבעי, בלי צורך בתהליכים כימיים מיוחדים. בעוד כמה מאות שנים, מבגדי הפשתן שלנו לא יוותר דבר, אולי ערימת סיבים מתפוררים.

מתוך קטלוג 1999, אילנה אפרתי

 אולם בד חדש, שזה עתה נארג, הוא אריג עמיד במיוחד: בזכות חוזק הסיב וצפיפות האריגה, הפשתן הוא בד חזק יותר מהכותנה, ועמיד לאורך זמן. היציבות והחוזק של הסיבים הם גם הגורם לקימוט הטבעי של הבד, המעניק לפשתן את מראהו הייחודי. הקימוט, הקרירות, והעמידות: שלוש התכונות האלו הפכו את הפשתן לבד מבוקש, למרות תהליך הייצור המורכב. כדי להפיק סיבים ארוכים מספיק, יש לקצור את הפשתן בתהליך ידני, ולאחריו להפיק מהצמח את הסיב הגולמי. בסתיו, אחרי שהסיבים התייבשו בחום סוף הקיץ, מפרידים בין חלקי הצמח השונים (מהם ניתן להפיק שמן, סיבי מאכל, נייר ועוד), וטווים את חוטי הפשתן. ניתן גם להפיק חוטי פשתן בטכניקה דומה לזו של סיבי הכותנה: אולם גם הבד שמתקבל בסוף האריגה יראה דומה לכותנה ויאבד את איכויות הפשתן המיוחדות.

מתוך אוסף קיץ 2010, אילנה אפרתי

פשתן באריגת פסים, אוסף אילנה אפרתי

כיום, טכנולוגיות ייצור האריגים התפתחו, ומאפשרות גיוון רב יותר. לא רק אריגת שתי וערב, שהיא המסורת העתיקה של בדי הפשתן, אלא גם קרפ, אדרת דג, ועוד. כך בדי הפשתן מציעים מבחר רחב של חומרי גלם, ומאפשרים לעשות בפשתן שימושים חדשים ושונים.

פשתן בצבעים טבעיים, אוסף אילנה אפרתי

מגבות פשתן עתיקות רקומות ביד

למרות שבשנים האחרונות גידול צמח הפשתן נפוץ גם בסין ובמזרח אירופה, הסיבים האיכותיים ביותר מקורם באיטליה, בלגיה ואירלנד. צפון אירלנד, ובעיקר בלפסט, היו במאות ה-18 ה-19 למרכז תעשיית הפשתן העולמית. עד כדי כך שבלפסט נקראה לינופוליס, ורובע שלם בעיר הוקדש למלאכת ייצור הפשתן ולמסחר בו. עד היום, הספריה העתיקה של העיר נקראת לינן הול, (Linen Hall) על שם בניין בורסת הפשתן הבינלאומית בו היא ממוקמת. אולם בשנות החמישים של המאה ה-20, בגלל התאבנות טכנולוגית, שינויי אקלים ומתחים פוליטיים, נקלעה התעשייה לקשיים ודעכה. כיום האירים עדיין מייצרים פשתן באיכות גבוהה, אבל קונים את הסיבים בצפון אירופה. 

קרני האור חודרות בקלות דרך בד הפשתן, מתוך אוסף אילנה אפרתי

בד פשתן עמיד ויציב, מתוך אוסף אילנה אפרתי

רקמת קרושה באמרת סדין פשתן

בדי הפשתן משמשים כמובן לא רק ללבישה. מצעים באנגלית הם 'לינן', כי לרוב מיוצרים מפשתן. אופים משתמשים בבדי פשתן להתפחת הלחם, וציירים רבים בחרו בפשתן העמיד והחזק כבד ציור. תכריכים עשויים לרוב מבד פשתן, גם אלו של המומיות המצריות. בימי הביניים, לעיתים השתמשו בפשתן גם לכתיבת ספרים. עד היום, פשתן מבודד צינורות מים, וגם משמש לייצור חבלים חזקים.

אם בוחרים בפשתן איכותי, המיוצר על ידי מומחים בטכנולוגיות מתקדמות, הבד מעניק גמול נאה ללובשיו. מגוון השימושים של הפשתן, האיכות הייחודית של הבד הדקיק והקריר, המגע הטבעי והמראה המיוחד הופכים את בדי הפשתן בעינינו למופת של איזון בין טוב (שימושי ונעים) ויפה (אלגנטי ומחמיא). הבחירה בבד הפשתן מביעה בהכרח תמיכה בטבע, בפשטות, ובכנות של החומרים הנקיים והעתיקים ביותר, ששימשו את האדם היטב מראשית ההיסטוריה ועד היום.