הרצאה מיוחדת של לי אדלקורט על הטרנדים לקיץ 2012

'פוסט פוסיל', התערוכה במוזיאון העיצוב בחולון שאצרה חזאית הטרנדים לי אדלקורט, היא הזדמנות מצוינת לשאול את עצמנו למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על טרנד. התערוכה אוספת עבודות שעוצבו בשלוש השנים האחרונות, ועוסקות בפריטים שימושיים העשוים מחומרים טבעיים: בד, חימר, זכוכית ואף דברי דפוס ממוחזרים. העבודות מחברות את החומרים הטבעיים האלו לטכנולוגיות מתקדמות לצד טכניקות מוכרות של מלאכות יד. המעצבים הוגדרו על ידי האוצרת כיוצרים בעידן 'פוסט פוסיל', מתוך מודעות לסביבה ולשמירה על משאבי הטבע.

מתוך התערוכה, ארנב מפיסות עץ ממוחזרות מריהוט ישן, ניקולה ניקולוב

מתוך התערוכה, ספלי חימר של לוני ואן ריסוויק

מה זה טרנד? בהקשר לאופנה ועיצוב, טרנד הוא נטייה קולקטיבית לבחור בסגנון מסוים, או במוצרים מסוימים; לעיתים קרובות הטרנד נוצר על ידי קבוצה מצומצמת של אנשים, שמסמנים לקהל הרחב במה כדאי לבחור כדאי להיות עדכניים. אכן, השינויים התכופים ב'טרנדים' מזכירים שהטרנד מתמקד בעכשוויות, וזמנו קצר מעצם הגדרתו. לכן שיטות הייצור המודרניות הקלו על הופעתם והחלפתם של טרנדים: במהירות מפתיעה מוצרים חדשים מופצים בכל רחבי העולם, כדי לתת הזדמנות לכל הצרכנים להיות חלק מהטרנד האחרון.

האם הטרנד הוא ביטוי לגיטימי של רחשי לב אסתטיים, או אולי טריק שיווקי המוביל אותנו 'להשתתף במשחק' בלי שאנחנו מודעים לו? מפני שהטרנד כל הזמן צריך לבטל את מה שהיה לפניו, כדי להשאר מעודכנים אסור לנוח רגע, חייבים להתעדכן, לקנות ולזרוק ללא הרף. האם אפשר להתנגד לטרנד? בטח שאפשר, אבל לעיתים קרובות נדמה שקל יותר להיות כמו כולם. לי אדנקורט, Lidewij Edelkoort אוצרת התערוכה בחולון, היא 'חזאית טרנדים' שמגדירה את עצמה גם מו"לית ומחנכת. בהרצאה במוזיאון חידדה אדלקורט את המגמות שייאפינו את קיץ 2012. נראה שהפעם הכי טרנדי להתנגד לטרנד. היא הכריזה שהגיע הזמן לשינוי קיצוני, להיפרד מראית עולם חומרית, להחליף אותה בחומרים עשויים ביד מחומרי האדמה. תקופת ה'עיצוב למען עיצוב' באה לסיומה. מעצבי הדור החדש רוצים לחקור את ההיסטוריה שלהם, ולעיתים הם חוזרים אחורה לתחילת הזמן. לכן, לפי אדלקורט, הטרנד איבד ממשמעותו הקולקטיבית כי העיצוב חוזר למחוזות האישיים, הפרטיים והטבעיים, שלא מאפשרים ייצור והפצה המוניים.

אדלקורט פונה למעצבים ומקווה להביא שינוי ביחסם לתחום עבודתם. על רקע סרט על אסונות טבע היא הציגה את הדרך לשינוי: חזרה לאדמה ולשורשים, חומרים טבעיים, לא עוד בגדים לעונה אחת, הקטנת הייצור וכמות הבגדים בקולקציה, חזרה לייצור קרוב לנקודות המכירה במדינות המערב שסובלות מאבטלה, שימוש בצבעים טבעיים מן הצומח להפחתת זיהום הסביבה.

תגובה אחת ל-“הרצאה מיוחדת של לי אדלקורט על הטרנדים לקיץ 2012

  1. שלום אילנה,

    כולנו נוהגים להשתמש במילה הזן – טרנד, וכולנו יודעות על מה מדובר. אנחנו גם יודעות "שמוליכים אותנו שולל", כי כולם בתעשייה צריכים להתפרנס. "החוכמה" לסנן – זה לא מחמיא לגוף האישה, זה אולי מחמיא לדוגמנית אבל לא מוחלט לגופי. הדוגמא שעולה בדעתי היא של הג'ינס עם קו מותניים נמוך (טלייה נמוכה בשפת שנים קודמות). אשתדל להיות עדינה ולומר שהגיזרה הזו לא הולמת את גוף האישה, אבל הלהיות in כל כך חשוב בגילאי העשרה והעשרים+ שהבנות פשוט מתעלמות מחוסר הטעם והמגושמות שהן משדרות.
    כשאני חושבת על עיצוב של סגנון אישי, נראה לי שזה מתפתח באופן מקביל להתפתחות האישית שלנו. כשאנחנו צעירות – כמה חשוב להתנסות בכל הטרנדים שמציעים חלונות הראווה, הכוכבות שלנו, ואט אט אנחנו לומדות להכיר את עצמינו, להתפשר ולאהוב את עצמינו, ולמצוא את המקומות שהעיצובים שלהם קולעים לטעמינו.
    גלילה.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s